הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בת"א לחשוף את המסמכים של משרד הביטחון בעניין הקשר עם החונטה בארגנטינה, מרץ 2019
עו"ד איתי מק
יחד עם ג'סיקה נפומנש (נבו), פדרו גולדפרב, פרנסיסקו טולצ'ינסקי, אריאל נייזנה, ד"ר אפרים דוידי, נורה גרינברג, ד"ר גרציאלה קורס כרמון, קלאודיו קוגון, מרכוס וינשטין, ונדה קלרה בורזני וינשטין, ד"ר יהודית רוזה דימנט, פרופ' לב גרינברג, ד"ר ג'וליה רסניק, משה רוזן ושלמה סלוצקי – אזרחי ישראל וארגנטינה, אשר בזמן החונטה חלקם חיו בישראל וחלקם בארגנטינה, ובני משפחתם ו/או חבריהם נעצרו, עונו, נרצחו והועלמו – הוגשה עתירת חופש מידע בבית המשפט המחוזי בת"א (עת"מ 35595-03-19) בדרישה לחשוף את המסמכים שאותרו במשרד הביטחון בעניין הקשר הביטחוני והדיפלומטי עם החונטה בארגנטינה, בין השנים 1976-1983.
בנם של ונדה ומרכוס וינשטין, מאורסיו, היה תלמיד בית ספר בעת שנחטף. ביום 18.4.1978 קבוצה של אנשים חמושים נכנסו לבית המשפחה ושאלו עליו. מכיוון שבאותו ערב הוא היה במרפאה של אביו במרכז העיר, אביו אולץ להוביל אותם לשם באיומי אקדח. לאחר שמאוריסיו נעצר אביו הוחזר לביתו. מעדויות שונות מאנשי צבא זוטרים נודע שמאוריסיו הוחזק במחנה המעצר El Vesubio. עד סוף מאי ביקר אצל המשפחה שומר מהמחנה שאפשר לשלוח לו בגדים ותרופות. על פי אחד העדים, מאוריסיו "הועבר" (הוצא להורג) ביום 23.9.1978. ההורים פנו לרשויות שונות בארגנטינה, לקהילה היהודית המקומית, לגורמים בין-לאומיים ולמדינת ישראל, תוך ציון שמרכוס היה אזרח ישראלי ששירת בצה"ל כרופא (מאוריסיו גם היה אזרח ישראל), אך ללא הועיל.
אין מחלוקת כי בין השנים 1976-1983, החונטה בארגנטינה וכוחות הביטחון שלה ביצעו פשעים נגד האנושות והפרות חמורות ביותר של זכויות אדם, בתוך ארגנטינה ומחוץ לה. בפשעים ובעינויים השתתפו כל זרועות הביטחון והמודיעין הארגנטינאיות. העינויים ההמוניים והרציחות נמשכו לאורך כל שמונה שנות החונטה.
בזמן החונטה הופעלו כ-340 מתקני מעצר סודיים ומחוץ לחוק, אשר היו חשאיים כלפי הציבור הרחב ומרבית משפחות העצורים. מתקנים סודיים אלה פעלו במבנים אזרחיים, מוסדות משטרה, בבסיסים ובבניינים של זרועות הביטחון (חיל האוויר, חיל הים והצבא), שהוכשרו למטרה זו. על פי ההערכות העדכניות, מדובר על כ-30,000 איש לפחות שהועלמו. העלמת האנשים נועדה כדי להלך אימים על הציבור והמשפחות של הנעלמים, וכדי לא לקחת אחריות על רצח. בין היתר, כוחות הביטחון של החונטה היו משליכים אנשים ממטוסים לים. על פי ההערכות העדכניות, ישנם כ-500 ילדים שהועלמו. חלקם נחטפו יחד עם הוריהם, וחלקם נולדו במתקני המעצר הסודיים.
בארגנטינה מתגוררת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם מחוץ למדינת ישראל. אחד מן ההיבטים הייחודיים של החונטה בארגנטינה, היה הממד האנטישמי של הדיכוי. בכוחות הביטחון של החונטה נמצאו אנטישמים רבים וגם ניאו-נאצים. החונטה אפשרה ביטויים ופרסומים אנטישמיים ומעולם לא גינתה אותם בפומבי במפורש. יהודים ויהודיות רבים שנעצרו ו/או עונו, העידו על "היחס המיוחד" לו זכו וההתייחסויות האנטישמיות מצד מי שעינה אותם. על פי מרבית ההערכות, על אף שהיהודים היוו 1% מהאוכלוסייה הכוללת, הם היוו 10%-20% מסך הקורבנות של החונטה (בהתאם להערכות השונות לגבי מספר הקורבנות הכולל).
משרדי החוץ והביטחון ומדינת ישראל המשיכו לאשר מכירות נשק וייצוא ביטחוני לחונטה בארגנטינה, אף שידעו כי יש יהודים ויהודיות רבות שנחטפו, עונו והועלמו, וכי היו בכוחות הביטחון של החונטה אנטישמים וניאו-נאצים רבים.
לעתירה צורפו ראיות מוצקות לקשרים הביטחוניים של משרדי החוץ והביטחון ומדינת ישראל עם החונטה בארגנטינה, במסמכים רשמיים של משרד החוץ ושל ארה"ב, אשר מרוקנות מתוכן כל טענה ל"חשש" מפגיעה ביחסי החוץ ובביטחון המדינה, אם ייחשפו המסמכים שאיתר משרד הביטחון.
העותרים סבורים כי בחלוף 43 שנים מההפיכה הרצחנית ששינתה את חייהם וחיי רבים אחרים לעד, הגיעה העת שמדינת ישראל תצטרף למדינות רבות אחרות ותחשוף את כל המידע הנמצא ברשותה לגבי הקשר שלה עם החונטה.
הכנת העתירה הייתה ממושכת ומטלטלת רגשית, אך אני שמח מאוד שיצא לי להכיר חבורה מופלאה של אנשים שנראה שנהיה בקשר לכל החיים.
