רקע
הרפובליקה של אזרבייג'ן היא מדינה בקווקז הסמוכה לים הכספי. המדינה הייתה חלק מברית המועצות מ-1920, וב-1991 הפכה שוב לעצמאית. מ-1993 אזרבייג'ן מנוהלת תחת משטר של דיקטטורה נשיאותית בראשות משפחת אלייב. אילהם אלייב מכהן כנשיא אזרבייג'ן מאז 2003, אז "ירש" את השלטון מאביו, חיידר אלייב, שמינה אותו לראש ממשלה ולמועמד לנשיאות לפני מותו. עוד בבחירות ב-2003 היו טענות על זיוף כאשר נמצאו פתקי בחירה עם שמו של אלייב חתומים על-ידי ועדת הבחירות עוד לפני פתיחת הקלפיות. מאז נבחר אלייב לקדנציה רביעית כנשיא המדינה בבחירות שלפי משקיפים בינלאומיים "מתרחשות בסביבה פוליטית מגבילה ותחת חוקים המגבילים זכויות וחירויות יסוד", והוחרמו על ידי מפלגות האופוזיציה העיקריות, כאשר בבחירות ב-2018 ועדת הבחירות אף פרסמה את תוצאות הבחירות בנצחונו של אלייב יממה לפני שנפתחו הקלפיות. אלייב שינה את החוקה כך שלא תהיה מגבלה על מספר הפעמים שיוכל להיבחר, והתאים את מגבלת הגיל על הנשיאות כדי שבנו בן ה-21 יוכל לרשת אותו במקרה הצורך. פעילי זכויות אדם, פעילי אופוזיציה, עיתונאים, פעילים פוליטיים ודתיים ובני נוער במדינה נמצאים תחת דיכוי ורדיפה בהנהגת אלייב ועשרות מהם נמצאים במאסר וסובלים מעינויים והתעללות מצד המשטרה והרשויות. חוקים מגבילים במדינה מונעים מארגונים לא ממשלתיים לפעול באופן עצמאי וכל אמצעי התקשורת נמצאים תחת שליטה ממשלתית הדוקה. השמצה של הנשיא הינה עבירה פלילית במדינה, והעונש לאזרחים שמבקרים בפומבי את הרשויות הוא עד שלוש שנות מאסר.
במישור הצבאי פועל אלייב בנסיונות לכיבוש חבל נגורנו קרבאך הנתון בסכסוך עם ארמניה.
נגורנו קרבאך הוא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב אזרבייג'ן. הרפובליקה של נגורנו קרבאך (כיום נקראת הרפובליקה של אָרְצָך – Republic of Artsakh) היא מדינה עצמאית דה-פקטו עם רוב אתני ארמני, שהכריזה ב-1988 באופן חד-צדדי על התנתקותה מהרפובליקה של אזרבייג'ן ועל עצמאותה. לאחר משאל עם שנערך ב-1991 על איחוד הרפובליקה עם ארמניה, המאבק על נגורנו קרבאך הסלים ופרצה מלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה. במלחמה נהרגו כ-30 אלף בני אדם, ומעל למיליון איש, ארמנים ואזרים, הפכו לפליטים ואיבדו את בתיהם. למרות הסכמי שביתת האש שנחתמו בין המדינות ב-1994, מעולם לא נחתם הסכם שלום בין שתי המדינות.
אלייב מעיד שוב ושוב על כוונותיו להשיב את השטחים שאיבדה אזרבייג'ן במלחמה בתחילת שנות התשעים, לכבוש את קרבאך ולגרש את הארמנים משם, ומאז קיים מתח באזור בין המדינות. ב-2016 התלקח הסכסוך בנגורנו קרבאך ופרצו עימותים קשים בין צבא אזרבייג'ן לצבא הארמני. העימותים הוגדרו כגרועים ביותר מאז הפסקת האש ב-1994. לאחר 4 ימי לחימה בהם נהרגו כ-350 בני אדם, חיילים ואזרחים, הושגה הפסקת אש.
מאז 2016, אזרבייג'ן הגדילה אף יותר את ההוצאות על כלי נשק ורכשה אמצעי לחימה כבדים וציוד צבאי ממדינות אחרות, ביניהן ישראל. בשנת 2017 התרחשו עימותים צבאיים בין ארמניה לאזרבייג'ן, ודו"ח שפורסם ב-2017 מראה כי נרשמה עלייה משמעותית באירועים קטלניים באזור, וכי המצב "עלול להתפתח לסכסוך בקנה מידה גדול יותר, שיוביל למספר משמעותי של אזרחים הרוגים." באותן שנים כשליש מהנשק שרכשה אזרבייג'ן הגיע מישראל, שהייתה ספקית הנשק השנייה בגודלה לאזרבייג'ן, אחרי רוסיה.
יחסים עם ישראל
היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאזרבייג'אן כוננו ב-1992, זמן קצר לאחר פרישתה מברית המועצות עם התפרקות השלטון הסובייטי. ב-1993 פתחה ישראל שגרירות בבאקו, בירת אזרבייג'ן. אזרבייג'ן היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם בעלות רוב מוסלמי שמקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, והינה ספקית הנפט הגדולה ביותר לישראל.
אזרבייג׳ן מדורגת במקום העשרים מבחינת עתודות הנפט העולמיות וכ-80% מהכנסותיה מייצוא מקורם במוצרי נפט. מדינת ישראל, המנועה מלרכוש נפט מהמפיקות הגדולות במפרץ הפרסי, מצאה באזרבייג׳ן מקור אנרגיה יציב וקרוב יחסית, וזו הפכה לספקית האנרגיה החשובה של ישראל המספקת בכל שנה כשני שלישים מצריכת הנפט המקומית. בתמורה לכמויות נפט גדולות ישראל מוכרת לאזרבייג'ן מערכות נשק מתקדמות ואמצעי לחימה. בביקור באזרבייג'ן ב-2009 אמר נשיא ישראל שמעון פרס בשדה התעופה למארחיו: "אנחנו נראה לכם יכולת וטכנולוגיה, אתם תביאו לנו נפט".
בקיץ 2014 מיד לאחר ההתקפה הישראלית על עזה במבצע "צוק איתן", יצא שר הביטחון משה יעלון לביקור באזרבייג'ן. לאחר הביקור נשיא אזרבייג'ן אלייב הצהיר בפני חייליו: "ניצחנו את הארמנים בפוליטיקה, ניצחנו אותם בכלכלה. עכשיו ננצח אותם בשדה הקרב, נהרוס את כפריהם ועריהם ונחזיר לנו את אדמותינו. יש לנו את הנשק המשוכלל ביותר בעולם". בדבריו התייחס כמובן לנשק ישראלי.
בדצמבר 2016 ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באזרבייג'ן. במהלך הביקור אמר נשיא אזרבייג'אן אליהם אלייב כי בין אזרבייג'ן לישראל נחתמו חוזים לרכישת ציוד ביטחוני בסך 4.85 מיליארד דולר. שר הביטחון האזרי יאבר ג'אמלוב אמר שאזרבייג'ן חתמה על הסכם לרכישת מערכת "כיפת ברזל". אלייב אמר ששיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות פורה ונמשך שנים רבות. "חלקם הגדול של החוזים הללו כבר מומש, ואנו מרוצים מאוד מהיקף שיתוף הפעולה", הוסיף אלייב. עוד לפני הביקור דווח שישראל מוכרת לאזרבייג'אן מערכות מכ"מ ומל"טים.
ייצוא נשק מישראל
אזרבייג'ן נחשבת ליעד חשוב לייצוא הביטחוני של ישראל וחברות ביטחוניות גדולות כמו התעשייה האווירית, רפאל, התעשייה הצבאית, אלביט ואחרות פועלות בה ומוכרות לה נשק וציוד ביטחוני.
בשנים 2014-2018 אזרבייג'ן הייתה הלקוחה השנייה בגודלה של נשק ישראלי, אחרי הודו במקום הראשון. 13% מסך הנשק הישראלי שיוצא בשנים 2013-2017 נמכר לאזרבייג'ן.
האו"ם והארגון האירופי לביטחון ושיתוף פעולה (OSCE) הכריזו בעבר על אמברגו בינלאומי בלתי מחייב, האוסר על מכירת נשק לשתי המדינות, וארצות הברית מיישמת הלכה למעשה את האמברגו. עוד ב-1992 ה-OSCE ביקש מהמדינות השותפות בו להטיל אמברגו על העברת נשק לכוחות העוסקים בלחימה באזור נגורנו קרבאך, בתקווה להרגיע את הסכסוך האלים המתמשך באזור. עם זאת, הדבר לא מנע מישראל למכור נשק לשתי המדינות.
בשנת 2005 פורסם ב"וושינגטון אינסטיטוד" כי ישראל היא הספקית העיקרית של כלי טיס, תותחים, טנקים ונשק נגד חיל רגלים לאזרבייג'ן.
בשנת 2009 ביקר נשיא ישראל דאז שמעון פרס באזרבייג'ן. אל המשלחת הצטרפו נציגי חברת אירונאוטיקס הישראלית, המייצרת מל"טים ורחפנים, ובמהלך הביקור הודיעו כי החברה תקים מפעל בעיר באקו. בהמשך התברר כי מדובר במפעל לייצור מזל"טים.
| שנת מכירה | סוג הנשק | יצרן | שנת אספקה |
|---|---|---|---|
| 2010 | 10 מל"טי אירוסטאר | אירוסטאר בע"מ | 2011-2012 |
| 2013 | 6 ספינות סיור* "סער 62" | מספנות ישראל | 2015-2018 |
| 2013 | 2 ספינות טילים "סער 72" | מספנות ישראל | – |
| 2016 | 100 מל"טים מסוג "Orbiter 1K" | אירונאוטיקס | 2016-2018 |
| 2005 | 50 רקטות ארטילריות "EXTRA" | התעשייה הצבאית, תעש מערכות | 2008-2009 |
| 2005 | 6 משגרי רקטות מסוג "LYNX" | תעש מערכות | 2006 |
| 2007 | 4 מל"טי אירוסטאר | אירוסטאר בע"מ | 2008 |
| 2008 | 5 מערכות ארטילריה 155 מ"מ מסוג "ATMOS" | סולתם מערכות, אלביט מערכות | 2010 |
| 2008 | 10 מרגמות 120 מ"מ מסוג "קשת" (CARDOM) | סולתם מערכות, אלביט מערכות | 2010-2011 |
| 2008 | 10 מל"טי "הרמס 450" (Hermes) | אלביט מערכות | 2011-2013 |
| 2008 | 100 טילים נגד טנקים מסוג "דורבן" (SPIKE) | רפאל | 2009-2010 |
| 2008 | 10 רכבים ממוגני ירי מסוג "סופה" | תעשיות רכב נצרת עילית | 2009-2010 |
| 2011 | 40 טילי "ברק 8" | התעשייה האווירית לישראל, רפאל | 2016 |
| 2011 | 1 טיל קרקע-אוויר ארוך טווח מסוג "ברק" | התעשייה האווירית לישראל, רפאל | 2016 |
| 2011 | 5 מל"טים מסוג "הרון" (Heron), ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל" | התעשייה האווירית לישראל | 2013 |
| 2011 | 5 כטב"מים (כלי טיס בלתי מאויש) לסיור ואיסוף מודיעין מסוג "Searcher" | התעשייה האווירית לישראל | 2013 |
| 2013 | 100 טילי נ"ט מסוג "להט" | התעשייה האווירית לישראל | 2015-2016 |
| 2013 | 6 ספינות סיור ותקיפה מסוג "שלדג" | מספנות ישראל | 2014-2015 |
| 2013 | 250 טילי טווח מורחב מסוג "ברק" (Spike-NLOS) | רפאל | 2014-2018 |
| 2014 | 2 מערכות מכ"ם לכלי שיט מסוג EL/M-2288 AD-STAR | אלתא, התעשייה האווירית לישראל | 2016 |
| 2014 | 50 מערכות חימוש משוטט מסוג "הארופ" (Harop) | התעשייה האווירית לישראל | 2015-2016 |
| 2015 | 100 רכבי שטח ממוגנים מסוג "קרקל" (SandCat) | פלסן סאסא | 2016-2018 |
| 2015 | 10 טילי קרקע-אוויר מסוג "ברק" | רפאל | 2016 |
| 2015 | 250 טילי טווח ארוך מסוג "ברק" | רפאל | 2016 |
| 2016 | 10 מל"טים מסוג "Orbiter-3" | אירונאוטיקס | 2016-2017 |
| 2016 | 100 מערכות חימוש משוטט מסוג "Skystriker" | אלביט מערכות | 2018 |
| 2017 | 2 מל"טים מסוג "הרמס 900" (Hermes-900) | אלביט מערכות | 2017-2018 |
| 2017 | 50 טילי קרקע-קרקע מסוג "LORA" | התעשייה האווירית לישראל | 2018 |
| 2017 | 10 מערכות מרגמה אוטונומיות 120 מ"מ עבור רכבים מסוג מסוג "SPEAR MK2" | אלביט מערכות | 2018 |
* כלי שיט חמוש קטן
מתוך https://www.sipri.org/databases/armstransfers
בשנת 2011 תועדו חיילי צבא אזרבייג'ן נושאים רובי תבור תוצרת ישראל שרכשה אזרבייג'ן.
בשנת 2012 נחתמה עסקת נשק בין שתי המדינות, בה נמכרו לאזרבייג'ן מזל"טים, מערכות נ"מ ומערכות נגד טילים בשווי של 1.6 מיליארד דולר. בנוסף דווח כי ישראל מכרה לאזרבייג'ן מל"טים מסוג הרמס 45 של חברת אלביט.
בשנת 2016 התלקח הסכסוך בנגורנו קרבאך כאשר אזרבייג'ן השתמשה במזל"ט מתאבד נגד מטרות ארמניות ביניהם ה"הארופ" הישראלי תוצרת התעשייה האווירית. סרטון מאזור נגורנו קרבאך פורסם באתר "וושינגטון פוסט" בו נראה מל"ט מתאבד מסוג Harop תוצרת התעשייה האווירית. ההארופ הוא מל"ט מתאבד נושא חומר נפץ המסוגל לאתר את המטרות באופן עצמאי בהתבסס על רדאר או גלי רדיו, ולחפש וליזום תקיפות ללא מעורבות מפעיל לאחר השיגור. ב"וושינגטון פוסט" נכתב כי מדובר במה שנראה כאחד המקרים הראשונים שבהם משתמשים בקרב בנשק מסוג זה. לדברי הצבא הארמני, המל"ט פגע באוטובוס של מתנדבים ארמניים ושבעה אנשים נהרגו.
באוגוסט 2017 האתר הרשמי של נשיא אזרבייג'ן דיווח על ההשקה של ספינות הסיור "סער 62". 6 ספינות מדגם זה הוזמנו על-ידי משמר החופים של אזרבייג'ן בשנת 2014. הסער 62, או ה-OPV 62, הוא דגם של ספינות סיור באורך 62 מטרים, שתוכנן במספנות ישראל ונבנו באזרבייג'ן בשיתוף עם מספנות ישראל. חברת רפאל סיפקה טילי ספייק, שמיועדים לתקיפת מטרות חוף או ים, עבור הספינות. טילי הספייק של רפאל נורו גם במסגרת מבצע 'צוק איתן' על ידי חיל הים של צה"ל לעבר מטרות חופיות.
באוגוסט 2017 הוגשה תלונה למשרד הביטחון נגד חברת אירונאוטיקס, על פיה משלחת של החברה ערכה ביולי 2017 הדגמה חיה של יכולות התקיפה של מזל"ט מסוג Orbiter K1, כלי טיס בלתי מאוייש הנושא חומר נפץ ומיועד לתקיפה, במהלך ביקור עסקי בבאקו. על פי התלונה, צוות מתוגבר של החברה הגיע מישראל לבאקו וביצע כמה הדגמות של ביצועי המזל"ט, כחלק ממאמצי החברה להשיג חוזה חדש למכירת מזל"טים "מתאבדים" לצבא המקומי. בשלב מסוים במהלך הניסויים וההדגמות ביקשו המארחים האזרים מנציגי החברה לערוך הדגמה של שני מזל"טים ולכוון אותם אל עמדה מאוישת של צבא ארמניה בנגורנו קרבאך. בכירי המשלחת של אירונאוטיקס נענו לבקשת המארחים אך שני מפעילי המל"ט סירבו לקחת חלק בתקיפה. בכירי המשלחת ניסו לשכנע את שני המטיסים לשנות את דעתם, איימו להענישם והסבירו כי סירובם למלא אחר הבקשה יפגע בסיכויי החברה לזכות בחוזה. המפעילים עמדו בסירובם ובכירי החברה החליטו לחמש ולהטיס בעצמם את שני המזל"טים המתאבדים. המנהלים החטיאו את מטרותיהם, אך בכיר בצבא הארמני טען כי שני חיילים נפצעו בתקרית.
ב-29 באוגוסט 2017, בעקבות חקירת משרד הביטחון, הקפיא האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) את רישיונות השיווק והייצוא על דגם זה של החברה באזרבייג'ן. על פי נתוני אירונאוטיקס, החברה עמדה לבצע עסקה בהיקף של 20 מיליון דולר בשנתיים הקרובות עם אזרבייג'ן. באוגוסט 2018 הודיעה פרקליטות המדינה על פתיחת חקירה מול מנהלים בכירים באירונאוטיקס בגין עבירות על חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני וקבלת דבר במרמה.
באפריל 2018 התפרסם קליפ שנועד לפאר את צבא אזרבייג'אן בכיכוב הזמרת נרמין קרימביובה. הסרטון חושף מערכות נשק ישראליות שנמצאות בשימוש צבא אזרבייג'ן ומופיעים בו מל"ט מתאבד של התעשייה האווירית ומערכת טילים של רפאל. בסרטון נראה שיגור של מל"ט מתאבד מדגם "הארופ" של התעשייה האווירית. התעשייה האווירית הגיבה כי היא "אינה מתייחסת לעסקאותיה וללקוחותיה". גם חברת רפאל סירבה להגיב.
ביוני 2018 נערך מצעד צבאי בבאקו, בירת אזרבייג'ן, לציון 100 שנים לצבא אזרבייג'ן. יותר מ-100 משלחות הגיעו למצעד ביניהן משלחת ישראלית. תמונות מהמצעד חשפו כי כוחות הביטחון של אזרבייג'ן משתמשים בנשק ישראלי של חברת IWI (תעשיות נשק לישראל) – רובי תבור וסער מסוג X95 ו-TAVOR SAR. בנוסף נצפו חיילים עם רובים בעלי כוונות Meprolight M21 מתוצרת ישראלית.
באוגוסט 2018 ערכה אזרבייג'ן תרגיל צבאי בים הכספי שכלל שימוש במל"טים תוצרת אלביט מסוג הרמס 900. בסיס ההפעלה של מל"טי ההרמס נמצא כ-40 ק"מ מבאקו.
בשנים האחרונות מטוסי מטען רבים טסים בין אזרבייג'אן לישראל. מטוסים של חברת המטענים SILKWAY נוחתים בנתב"ג באופן קבוע כשלוש פעמים בשבוע. על פי אתרי תעופה בינלאומיים גלויים, מטוסים של משרד ההגנה האזרי נחתו שש פעמים בשנתיים האחרונות בבסיס צבאי בדרום ישראל, והמריאו בחזרה כעבור כמה שעות לאחר שטענו או פרקו מטען. ישראל ממשיכה למכור נשק לאזרבייג'ן, בידיעה כי הנשק משמש להסלמת הסכסוך האלים ונסיונות הכיבוש של נגורנו-קרבאך.
עתירות
בשנת 2015 הגישו עו"ד איתי מק ופרופ' יאיר אורון בקשת חופש מידע לחשיפת המידע בנושא הייצוא הביטחוני לאזרבייג'ן, והעלו את הדרישה להפסיק את משלוחי הנשק הנרחבים לאזרבייג'ן, "אזור מוגדר כאזור מתיחות שעלולים להתרחש בו אסונות הומניטריים ופשעי מלחמה." בתגובה לפניית "הארץ" בנושא היצוא הביטחוני לאזרבייג'ן נמסר רק, כי "ככלל, משרד הביטחון אינו נוהג להתייחס לנושאי יצוא ביטחוני".
קריאה נוספת
- איך ישראל קשורה ללחימה בנוגורו קראבך מאת יאיר אורון, הארץ 2015
- הייצוא הביטחוני התמוה של ישראל לאזרבייג'ן מאת איתי מק, הגדה השמאלית, 2016
- תור הזהב: יחסי ישראל אזרבייג'ן עולים מדרגה פורבס ישראל, 2016
- Drone sale to Azeris halted as maker accused of bombing Armenia in demo Times of Israel, 2017
- Israeli-made kamikaze drone spotted in Nagorno-Karabakh conflict The Washington Post, 2016
Hamushim حموشيم חמושים 