רקע
בורקינה פאסו היא מדינה השוכנת במערב אפריקה. בשנת 1960 קיבלה בורקינה פאסו עצמאות לאחר שהייתה קולוניה של צרפת, ומאז נשלטה על-ידי מספר שליטים אשר התחלפו בשורה של הפיכות צבאיות. מאז 1987 ועד אוקטובר 2014 כיהן בלז קומפאורה כנשיא המדינה, אשר נחשב לאחראי על דיכוי, עינוי ורצח מתנגדיו.
בפברואר 2011 החל גל מחאות נגד קומפאורה שכלל הפגנות המוניות ושביתות של סטודנטים ועובדי ציבור, בעקבות מותו של תלמיד שהוכה למוות על-ידי שוטרים. כוחות הביטחון של קומפאורה ניסו לדכא את הפגנות ההמונים, גם באמצעות ירי חי ,ושישה סטודנטים נהרגו.
באוקטובר 2014 החלו הפגנות המוניות נגד קופמאורה, לאחר שניסה לשנות את החוקה בכדי לאפשר את הארכת כהונתו. כוחות הביטחון השתמשו בכוח מופרז נגד מפגינים ועצורים וירו באש חיה על מפגינים. לפחות 10 מפגינים נהרגו ומאות נפצעו על-ידי הצבא וכוחות משמר הנשיא.
לאחר שהבין כי האליטות המקומיות נטשו אותו, אחרי 27 שנות נשיאות, הודיע קומפאורה על התפטרותו, וברח לחוף השנהב. צו מעצר בינלאומי הוצא נגדו וכיום הוא ממתין למשפט לצורך העמדתו לדין בבורקינה פאסו. קומפאורה מואשם במעצרים בלתי חוקיים ושרירותיים של מפגינים, חקירות בעינויים, ובהתנקשות בחייו של הנשיא לשעבר תומס סנקרה ועיתונאי נוסף.
בספטמבר 2015, היה ניסיון להפיכה צבאית נגד הממשלה הזמנית שכשל, ובדצמבר 2015 נערכו בחירות דמוקרטיות בבורקינה פאסו ולנשיאות נבחר רוק מארק כריסטיאן קאבורה.
יחסים עם ישראל
למרות שלשתי המדינות אין שגרירויות או קונסוליות האחת אצל השנייה, בורקינה פאסו וישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים מלאים.
במהלך חודש מאי 2008 ביקר בישראל וב"יד ושם" בלז קומפאורה, אז נשיא בורקינה פאסו.
ייצוא נשק ישראלי
מזה שנים יש לישראל קשרים ביטחוניים עם המדינה הענייה, דבר שקשור גם ליחסים של ישראל עם חוף השנהב וליבריה. מלבד עסקאות נשק, ישנם דיווחים שישראל אימנה את המשמר הנשיאותי של הנשיא קומפאורה, משמר שהיה למעשה צבא פרטי וגוף מודיעיני שלו. בניין המפקדה של המשמר הנשיאותי בבירה ואגאדוגו שימש כמרכז לעינויים.
בדומה לאוגנדה, ששימשה מאז שנות ה-60 נתיב של ישראל להעברת נשק לדרום סודן, כך גם בורקינה פאסו שימשה לישראל כתחנה להעברת נשק למדינות אחרות במערב אפריקה.
בדו"ח של מועצת הביטחון מ-2016, תואר כיצד ישראל הפרה את אמברגו הנשק של מועצת הביטחון לחוף השנהב, והעבירה לשם נשק דרך בורקינה פאסו. בדו"ח מוזכר כי ב-2011 אלוף גילברט דינדר, מי שהיה ראש המשמר הנשיאותי של בורקינה פאסו, בחר בחברה בשם דיגניה מערכות כדי לרכוש ציוד לראיית לילה שהועבר לחוף השנהב, למרות הסנקציות הבינלאומיות ואמברגו נשק על המדינה משנת 2004.
בפברואר 2015, ביקר בישראל ראש הממשלה הזמני דאז, הקולונל יאקובה איזאק זידה, שהיה סגן מפקד של המשמר הנשיאותי של קומפאורה. בסיום פגישה שלו עם הנשיא ריבלין, פורסמה הודעה משותפת לבורקינה פאסו ולישראל כי שיתוף הפעולה יימשך "בדגש על האפיק הצבאי".
בראיון מ-2016 עם סוחר נשק ישראלי שמכר נשק למדינות באפריקה, הסוחר, שנשאר בעילום שם, מזכיר את בורקינה פאסו: "…בורקינה פאסו, ליבריה וטנזניה, שבהן השבחנו טנקים מסוג T-55 וT-62 . למדינות האלה גם מכרנו מרגמות, תותחים והרבה מאוד כדורים ופגזים."… "מוכרים למדינות האלה גם מערכות שליטה ובקרה, מערכות תצפית, קשר וכאלה."
עתירות
בסוף שנת 2014 פנה עו"ד איתי מק למשרד הביטחון בדרישה לעצור את כל הייצוא הביטחוני לבורקינה פאסו, לכל הפחות עד שיתייצב המצב. משרד הביטחון דחה את הבקשה.
קריאה נוספת
הנשק הישראלי וניסיון ההפיכה הנוסף בבורקינה פאסו, מאת איתי מק
Hamushim حموشيم חמושים 