צ'ילה 2018

עתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לשקול את אפשרות חשיפת המסמכים שברשותו בעניין קשריו עם משטר פינושה בצ'ילה‎, נובמבר 2018

עו"ד איתי מק

הבוקר הוגשה עתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים לשקול את אפשרות חשיפת המסמכים שברשותו בעניין קשריו עם סוכנות המודיעין DINA של משטר פינושה בצ'ילה, פעילות סוכנות DINA, ומשפחות טראובמן וסילברמן. זאת בהתאם לסמכות המוסד בהוראת תקנה 9 לתקנות הארכיונים לשחרר מוקדם מסמכים, כאשר ישנה חשיבות אישית וציבורית בחשיפה.

העתירה הוגשה יחד עם לילי טראובמן וביתה תמרה סנטוס טראובמן, שהיו נרדפות משטר פינושה. ארנסטו טראובמן, אביה של לילי וסבה של תמרה, נחטף מיד לאחר ההפיכה, עונה למוות במשרד ההגנה הצ'יליאני בסנטיאגו, ונעלם במשך כ-20 שנים עד שעצמותיו אותרו ונמסרו למשפחה. העתירה הוגשה גם יחד עם דניאל סילברמן, אשר הוא ובני משפחתו היו נרדפי משטר פינושה. אביו של דניאל, דוד סילברמן, היה קשור לממשל איינדה, ושימש בתפקיד מנכ"ל מכרות הנחושת החשובים בצ'ילה (Calama copper mines). זמן מה לאחר ההפיכה, אביו של דניאל עונה, נחטף ע"י סוכני DINA והועלם.

לעתירה הצטרפו גם פעילות ופעילי זכויות האדם איבון דויטש, ורוניקה כהן, צבי בנינגה, חנה בר"ג, ד"ר חנה ספרן, אמיר ביתן, ורד ביתן, אלי אמינוב, ד"ר גרסיאלה קורס, רזי אילן, ג'סיקה נפומנש (נבו), עמרי נג'אד, לאה הורוביץ, שושנה הלפר, צילי גולדנברג, פפה גולדמן, עדה בילו, אליוט כהן, תמר מילבסקי, עודד סולן, רוסמרי סולן (גם היא מצ'ילה), ניצה אמינוב, יוסי טבדיוגלו, שחף ויסבין, אורן רימון אור, נעמי קירשנר, שירלי נדב, נורה אורלוב, שירה יהב, מריאנו גורבט, סיגל קוק אביבי, יעל עגור אורגל, תמר כהן, גיא בוטביה, חוה הלוי, גיא הירשפלד, רעיה רותם, ניב חכלילי, זוהרה חדד, מאיר ברזילי, מיאקו גליקו, ורדה חלד, עודד אפרתי, נוני טל וד"ר אילנה המרמן.

על-פי דוחות רשמיים של ממשלת צ'ילה, בדומה לארנסטו ולדוד היו כ-3,200 אזרחים ואזרחיות שנרצחו או הועלמו, וכ-40,000 איש שעברו עינויים. משטר פינושה הביא את העינויים לשיא חדש של אכזריות שלא היה מוכר כמותו בהיסטוריה המודרנית, כולל אונס באמצעות כלבים שאומנו במיוחד לכך. הפשעים שעשה משטר פינושה בצ'ילה ומחוץ לצ'ילה במסגרת "תכנית קונדור", הוכרו ע"י הקהילה הבין-לאומית כפשעים נגד האנושות. אמנם האחראים הישירים לפשעים הם אנשי כוחות הביטחון של פינושה, אך פשעיהם לא היו יכולים לקרות בהיקפים מפלצתיים כאלה לולא קיבלו סיוע, שיתוף פעולה ולגיטימציה מגורמים זרים, ובמיוחד ישראלים.

סוכנות DINA לא הייתה כפופה לזרועות הביטחון האחרות ולבתי המשפט. סוכנות DINA הייתה בפועל כפופה רק לפינושה עצמו. מלכתחילה, התפקיד המרכזי שיועד ל-DINA היה לרכז את הדיכוי והרדיפה של מי שנחשבו לאויבים פנימיים אמתיים או פוטנציאליים. לצורך מטרה זו נקבע כי יהיו לה סמכויות בלתי מוגבלות ומחוץ לחוק. במהלך השנים בהן פעלה סוכנות DINA, מיום ההפיכה ב-11.9.1973 ועד לאוגוסט 1977, היא הייתה אחראית לחלק ניכר מהדיכוי הפוליטי, למרות שהיו גם סוכנויות מודיעין אחרות שפעלו. במהלך שנים אלו התרחשו מרבית העינויים וההיעלמויות, כאשר DINA הייתה הסוכנות המרכזית שהשתמשה בשיטות העינויים וההעלמה כדי להשמיד אנשים ולדכא ביקורת על המשטר.

בעתירה נטען כי לפי מסמכים שכבר נחשפו, נציגי המוסד היו בקשר עם החונטות ברחבי אמריקה הלטינית ועקבו אחר פעילות שירותי הביטחון שלהן, ולכן קשה להאמין כי נציגי המוסד לא היו בקשר עם סוכנות DINA של פינושה ולא ידעו על פעילותה, אף שהחונטה של פינושה הייתה אחת מבעלות הברית המרכזיות של מדינת ישראל בעולם באותן השנים. גם קשה להאמין כי לא קיימים ברשות המוסד מסמכים אישיים לגבי משפחות טראובמן וסילברמן. זאת ועוד, על פי דיווחים שונים, המוסד היה הגורם הישראלי שאחראי לחילוץ עצורים וביקורים במתקני המעצר בצ'ילה, וכן המוסד היה מעורב בעסקאות של נשק ואימונים עם DINA.

המוסד ענה לנו תשובה מתחמקת ומטעה, ולמעשה סירב לשקול את אפשרות חשיפת המסמכים שברשותו בהתאם לתקנות הארכיונים.

קישור לכתב העתירה