ישראל מדגימה שימוש בנשק מ״צוק איתן״ ועל הדרך מוכרת נשק לדרום סודאן. אבל מי שמסוכן בסוף הם המוחים הלא-אלימים נגדה.
פורסם באתר "העוקץ" יוני 2015
השבוע התקיימה בתל אביב תערוכת הנשק ISDF (ראשי תיבות של International Defence and Security Expo), המאורגנת על ידי משרד החוץ ומשרד הכלכלה הישראלים, ובמסגרתה הציגו למעלה מ-250 חברות ואנשי עסקים את המוצרים הבטחוניים שלהם, ליותר מ-12,000 מבקרי התערוכה.
נציגים מ-90 מדינות פקדו את מרכז הירידים וסקרו את החידושים האחרונים שיש לחברות נשק ישראליות ובינלאומיות להציע. 86% מבין אותם מבקרים הינם בעלי כוח קנייה ממשי. בין עשרות הסדנאות וההרצאות שהוצעו למבקרים, לצד הדמיות חיות של שימוש בטכנולוגיה המוצגת, הוצעו למבקרים גם מספר סדנאות על "הטכנולוגיות והטקטיקות שנעשה בהן שימוש במבצע צוק איתן". את הדרך בה התעשייה הצבאית ממנפת מבצעים צבאיים בכדי לקדם מכירות הראה היטב הבמאי יותם פלדמן בסרטו "המעבדה", אך גם בכירי התעשייה עצמה מצהירים על כך.
אלי גולד, מנכ"ל חברת מפרולייט, הצהיר במהלך מבצע צוק איתן בקיץ האחרון: "אחרי כל מבצע מהסוג שמתקיים עכשיו בעזה, אנחנו רואים גידול במספר הלקוחות בחוץ לארץ". אין ספק שהצלחת התעשייה הבטחונית בישראל, המהווה כיום אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם, קשורה קשר הדוק ליכולתה של ישראל לפתח, לנסות, ולשווק מערכות נשק במסגרת פעילות מבצעית שוטפת בגדה המערבית וברצועת עזה.
אבל לא פחות חשוב מאשר ההבנה כיצד התעשייה הבטחונית בארץ משיגה את מעמדה הדומיננטי בשוק הבינלאומי, היא ההבנה למי הנשק זה נמכר בסופו של דבר. על אף שישראל מדווחת לרשם האו"ם לסחר בנשק קונבנציונאלי על חמש מדינות בלבד, אליהן היא מייצאת נשק, בעשורים האחרונים ישראל בפועל ייצאה נשק לכ-130 מדינות ברחבי העולם. הסתרת המידע על מכירות אלו איננו מקרי, ויש להניח שישראלים רבים היו מרימים גבה על חלק מהיעדים של נשק זה, ועל השימוש הנעשה בו בארצות היעד. ישראל מכרה נשק לרואנדה בזמן רצח העם, לדרום אפריקה תחת שלטון האפרטהייד ולסרביה במהלך מלחמות הבלקן. כך גם במקרה של דרום סודאן.
בכירי תעשיית הנשק הישראלית מצהירים: "אחרי כל מבצע כמו צוק איתן בעזה אנחנו רואים גידול במספר הלקוחות בחוץ לארץ". ישראל כיום היא אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם, בעיקר בגלל יכולתה לנסות מערכות נשק חדשות בגדה המערבית וברצועת עזה.
על האינטרסים הגאו-פוליטיים והיסטוריית התמיכה של ישראל בדרום סודאן כתב בפירוט עידן לנדו. המציאות כיום היא פשוטה: בדרום סודאן מתנהלת מלחמת אזרחים בשנה וחצי האחרונות, במהלכה נהרגו למעלה מ-50,000 איש ואישה, תועדו אין ספור מקרי אונס, מליון וחצי בני אדם הפכו לפליטים, 100,000 מהם משוכנים במחנות פליטים של האו"ם, כ-2.5 מליון אזרחים נמצאים בסיכון לרעב ואלפי טונות של מזון סיוע נבזזו. אם לא די בכך, הממשלה מגייסת ילדים-חיילים, וכעת ההערכה היא שישנם כ-12,000 ילדים-חיילים הלוקחים חלק פעיל בזוועות המתרחשות במדינה הצעירה. הקהילה הבינלאומית, העוקבת בדאגה אחרי מלחמת האזרחים בדרום סודאן, החלה לפעול שנה לאחר תחילת המלחמה, ובדצמבר 2014 מדינות אירופה הכריזו על אמברגו נשק על דרום סודאן. חודש לאחר מכן ארצות הברית הצטרפה למגמה בהשעיית הסיוע הצבאי שלה לדרום סודאן.
בשבוע שעבר פנתה חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) לשר הבטחון בשאלה אודות חוקיות הייצוא הבטחוני לדרום סודאן, עקב קיום החשש הסביר כי ייצוא זה משמש לביצוע פשעי מלחמה, כך לדבריה. פנייתה של זנדברג לוותה בחוות דעת משפטית של עו"ד איתי מק, שהציג סקירה משפטית של הבעייתיות בייצוא הבטחוני לדרום סודאן, כמו גם עדויות רבות אודות הזוועות המתרחשות שם. למרות זאת, בכנס ISDF שמסתיים היום בת"א, המאורגן על ידי משרד החוץ ומשרד הכלכלה הישראלים, השתתפה משלחת רכש רשמית של דרום סודאן, על פי דיווחים בכלי התקשורת השונים. ישראל מעורבת לא רק בחימוש כבד של דרום סודאן, אלא גם באימון כוחות הצבא במדינה (כוחות הכוללים ילדים-חיילים). הזמנת המשלחת מדרום סודאן לתערוכת הנשק הינה רק המחשה של קשר קרוב זה.
ישראל מעורבת לא רק בחימוש כבד של דרום סודאן, אחא גם באימון כוחות הצבא במדינה, הכוללים ילדים-חיילים. ההערכה כיום היא כי ישנם כ-12,000 ילדים-חיילים הלוקחים חלק בזוועות המתרחשות במדינה הצעירה.
ביום שלישי תכננו כמה עשרות פעילים ופעילות למחות מול הכנס כנגד מעורבות ישראלית זו בדרום סודאן ביוזמת פרויקט "חמושים". בתגובה להתארגנות זו, הופיעו פרסומים במספר כלי תקשורת הטוענים כאילו הפעילים מאיימים לפרוץ לכנס ואף פורסם כי תוגברה האבטחה על המשלחת מדרום סודאן. ניכר כי מארגני הכנס התאמצו לעשות דה-לגיטימציה למחאה נגד השתתפות המשלחת מדרום סודאן בכנס ולהסיט את הביקורת ממעורבותה של ישראל בדרום סודאן ומהגופים שמרוויחים ממלחמת האזרחים שמתחוללת שם בשנים האחרונות.
בניגוד לפרסומים ולמסע ההפחדות מטעם מארגני הכנס, התקיימה מחאה אזרחית בלתי אלימה אל מול השומרים הדרוכים בכניסה לגני התערוכה. עוברים ושבים שחלפו באיזור התפלאו על השלטים שהחזיקו המפגינים, בהם קריאות להפסיק את החימוש של דרום סודאן, היות וכמובן שרוב הציבור הישראלי עדיין אינו מודע לקשרים אלו של ישראל עם דרום סודאן ומדינות אחרות.
פרוייקט "חמושים" קם בכדי להעלות את הסוגיות הלא מדוברות סביב התעשייה הצבאית בישראל, וכדי לחשוף את האינטרסים הכלכליים וההשפעה הקשה שלהם על אזרחים באזורנו, כמו גם ברחבי העולם. אנחנו מזמינות אתכם ללמוד עוד על התעשייה הצבאית בישראל, ועל המחיר שהיא גובה מכולנו, בעמוד הפייסבוק שלנו.
לקריאת הכתבה באתר העוקץ: הנשק הישראלי: מ״צוק איתן״ לדרום סודאן