חוף השנהב

רקע

רפובליקת חוף השנהב היא מדינה במערב אפריקה. מלחמת האזרחים הראשונה ברפובליקת חוף השנהב הייתה בשנים 2002-2004. הצדדים הלוחמים היו כוחותיו של הנשיא לורן גבאגבו וכוחות ה-NF המורדים (New Forces) שייצגו את המוסלמים מצפון המדינה והונהגו על ידי אלאסן ואטארה. בספטמבר 2002 כוחות המורדים פתחו בהתקפות ברוב הערים הגדולות. המדינה הייתה מפוצלת. הממשלה ותומכי הממשל שמרו על השליטה באביג'אן ובדרום המדינה, והמורדים החזיקו בצפונה. במלחמה נהרגו כ-1,800 אזרחים, חיילים ואנשי כוחות בינלאומיים.

צרפת והאו"ם שלחו כוחות לחוף השנהב במטרה להסדיר את הסכמי השלום והפסקת האש שנחתמו בין המורדים לבין גבאגבו ואנשיו. גבאגבו הפסיד בבחירות לנשיאות בשנת 2010, אולם סירב לפנות את כיסאו וב-2011 פרצה מלחמת האזרחים השנייה.

הלחימה בין נאמניו של גבאגבו לתומכי ואטארה הסלימה בתחילת מרץ 2011 לאחר תקיפות והרג מכוון של אזרחים. מעל 100,000 א.נשים ברחו למדינות שונות והיו עשרות אלפי עקורים במחנות בחוף השנהב עצמה.

במלחמה שהסתיימה באפריל 2011 נהרגו כ-3,000 אנשים ולאחר מכן פינה גבאגבו את כס הנשיאות לאלאסן אווטארה. במהלך המלחמה ארגונים בינלאומיים דיווחו על הפרות זכויות אדם בהיקפים נרחבים.

בינואר 2016 הועמד גבאגבו למשפט בבית הדין הבינלאומי. על תכנון מעשי רצח, אונס והשמדה נגד קבוצות אתניות ובני מיעוטים שונים במדינה, בהם מוסלמים, בעיקר כאלה שנחשבו לתומכיו של אווטארה.

אמברגו

בשנת 2004, במהלך מלחמת האזרחים, הטילה מועצת הביטחון של האו"ם אמברגו על חוף השנהב. על אף האמברגו, ישנן ראיות לכך שנשק וציוד צבאי ישראלי הגיע לחוף השנהב.

ייצוא נשק ישראלי

בשנת 2003 רכשה חוף השנהב מישראל 2 מל"טים מסוג Aerostar של חברת אירונאוטיקס שנשלחו ב-2004.

בנובמבר 2004 משרד הביטחון הישראלי החליט על השעיית יצוא הנשק לחוף השנהב, רק לאחר פניית ממשלת צרפת בבקשה להפסיק את ייצוא הנשק מישראל או של סוחרי נשק ישראלים לחוף השנהב, משום שהדבר מסכן את חיילי צרפת. בשנה שקדמה לכך, על אף חוסר היציבות ומלחמת האזרחים, המשיך משרד הביטחון להעניק היתרי ייצוא לסוחרי נשק מישראל, הסוחרים עם חוף השנהב.

במכירת נשק לחוף השנהב עסקו כמה חברות: חברת "ארונאוטיקס" מיבנה מכרה מזל"טים וציוד לפיזור הפגנות ושלחה מומחים לתחזוקתם; סוחר הנשק משה רוטשילד סיפק לחוף השנהב מטוסים, חלקי חילוף ותחמושת, שנרכשו במזרח אירופה (והושבחו על-ידי חברת אלביט); ואיש העסקים חזי בצלאל מכר ציוד ומערכות האזנה של חברת "וריאנט".

ב-2005 משלחת מיוחדת של האו"ם הגיעה לישראל כדי לחקור חשד כי חברות ואנשי עסקים מישראל הפרו את החלטת האמברגו של מועצת הביטחון של האו"ם נגד מכירת נשק לחוף השנהב.

ב-2007 יצא דו"ח של ארגון "גלובל ויטנס" על הסכסוך בחוף השנהב, בו הוא מתאר גם את מעורבותם של אנשי עסקים וסוחרי נשק מישראל במדינה. מתוך 72 עמודי הדו"ח, ארבעה מוקדשים לאזרח הישראלי משה רוטשילד, לחברות בבעלותו ולעסקיו במדינה.

ב-2008 בראיון לעיתון Forward בשנת 2008, דיבר גבאגבו על יחסיו החמים עם ישראל, וסיפר כי חוף השנהב רכשה מישראל מל"טים במטרה לעשות בהם שימוש לאיסוף מידע.

דו"ח ועדת הסנקציות

במרץ 2016 דו"ח מומחים של מועצת הביטחון של האו"ם דיווח כי חברה ישראלית העבירה אמצעי ראיית לילה לחוף השנהב, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות על המדינה. לפי הדו"ח מאז שנת 2004 נרשמו הפרות בינלאומיות שונות של אמברגו הנשק המוטל על חוף השנהב, והועברו בין היתר כלי נשק קלים, כלי נשק כבדים ותחמושת. צוות מומחים של האו"ם שפיקח על הנעשה בנמלים בחוף השנהב, במטרה לאתר הפרות של אמברגו הנשק, גילה במהלך ביקורת שגרתית משלוח של משקפות לראיית לילה, ובהמשך התגלה משלוח נוסף של חמישה מכשירים תרמיים לראיית לילה שהגיעו לחוף השנהב ישירות מישראל בינואר 2015. במסמך של החברה הישראלית שסיפקה את האמצעים הללו, "טרויה טק דיפנס", נכתב כי משלוח האמצעים התבצע בחודש דצמבר 2014, וכי עלותו היתה 52,500 דולר. העסקה בוצעה על אף שהאו"ם אוסר על מכירות נשק למדינה. מהחברה הכחישו כי הפרו את האמברגו וממשרד הביטחון טענו כי "לא בוצעה שום עבירה על חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני."

על פי החוק לפיקוח על הייצוא הביטחוני, משרד הביטחון אמור לפקח על תיווך בעסקאות נשק בחו"ל, אך הדבר לא נעשה עד היום.