NSO היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח תוכנות ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי. החברה יושבת בהרצליה ונוסדה בשנת 2010 על-ידי יוצאי יחידת 8200 של חיל המודיעין הישראלי. החברה מפתחת ומשווקת תוכנות המשמשות גורמים שונים, בעיקר ממשלות, לריגול אחר אנשים וגופים חשודים. הריגול מתבצע על-ידי השתלת תוכנת ריגול במכשיר האלקטרוני של האדם אחריו רוצים לרגל – בדרך כלל בטלפון הסלולרי.
תוכנת פגסוס
המוצר העיקרי של החברה היא תוכנת פגסוס (Pegasus) – תוכנת ריגול החודרת לטלפונים ניידים ומאפשרת שימוש חשאי בלתי מוגבל בהם. ברגע שהתוכנה הושתלה במכשיר, מפעיל התוכנה מסוגל להשתמש בה על מנת לגשת לכל המידע שעל המכשיר (תמונות, הודעות טקסט וכו'), להשתלט על המצלמה (בכדי לצלם את הסובבים אותו) ועל המיקרופון (בכדי להקליט שיחות טלפון ושיחות שנערכות בקרבת המכשיר), לעקוב אחר מיקום המכשיר, לעקוב אחרי תעבורת אינטרנט ופעילות ברשתות החברתיות, לקרוא ולכתוב הודעות טקסט ומיילים ממנו ועוד.
החברה עלתה לכותרות בעקבות פרסומים המעידים על מעורבותה בהפרת זכויות אדם על-ידי מדינות להן היא מוכרת את מוצריה, ביניהם פרשות ריגול במקסיקו אחרי עיתונאים ופעילי זכויות אדם והטענות למעורבותה בהתנקשות בעיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י על ידי שלטונות סעודיה באוקטובר 2018.
מעורבות NSO בפרשת הריגול במקסיקו
ביוני 2017 פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי ממשלת מקסיקו השתמשו בתוכנת פגסוס בכדי לרגל אחרי עיתונאים ובני משפחותיהם וקיימה אחריהם מעקב אלקטרוני מתמיד באמצעות התוכנה. ביולי 2017 פירסם הניו-יורק טיימס תחקיר נוסף של Citizen Lab – ארגון מחקר באוניברסיטת טורונטו בקנדה – שתיאר כיצד ממשלת מקסיקו רכשה מחברת NSO את תוכנת פגסוס והשתמשה בה כדי לרגל אחרי עיתונאים, עורכי-דין ופעילי זכויות אדם במדינה. מכון המחקר הקנדי התחקה אחר השימוש של הממשלה במקסיקו סיטי בתוכנה של החברה הישראלית ומצא כי היא עקבה אחרי כ-20 עיתונאים, עורכי דין ופעילי זכויות אדם בולטים במקסיקו שהפכו ליעדי איסוף עבור הממשלה, באמצעות תוכנת פגסוס. לכולם חדרו למכשירי הטלפון באמצעות שליחת הודעות טקסט עם מידע אישי רלבנטי שהכיל גם קישור זדוני שהוביל לשתילת תוכנת הריגול במכשירים.
בין אלו שריגלה אחריהם הממשלה היו עורכי הדין שחקרו את היעלמותם של 43 סטודנטים בעיר איגואלה, שנחטפו בספטמבר 2014 כשהיו בדרכם להפגנה נגד המדיניות הכלכלית של ממשלת מקסיקו. במהלך הנסיעה הסטודנטים נעצרו על ידי המשטרה, הועלמו, ולאחר-מכן כנראה נרצחו. בעקבות התקרית מונה צוות חקירה בינלאומי, שמצא הוכחות למעורבות הממשלה. ממשלת מקסיקו ניסתה לחבל בפעילות צוות החקירה הבינלאומי שחקר את המקרה, ותוכנת פגסוס נמצאה בטלפונים של החוקרים.
במקרה אחר כרמן אריסטגוי, עיתונאית ידועה במדינה חשפה כי אשת הנשיא קיבלה אחוזת פאר מקבלן שזכה בתמורה לחוזים ממשלתיים בהיקף של מאות מליוני דולרים. מיד לאחר החשיפה הטלפונים שלה ושל בנה בן ה-16 החלו להתנהג מוזר והיא גילתה כי שניהם היו תחת מעקב. גם פעילים בקמפיין בריאותי להטלת מס על יצרני משקאות ממותקים גילו שהם נתונים למעקב באמצעות תוכנת פגסוס.
עתירה לבג"ץ
ביולי 2017 הגישה חברת הכנסת תמר זנדברג ממרצ עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור באופן מיידי את רישיון היצוא של תוכנת הריגול פגסוס מתוצרת חברת NSO הישראלית לממשלת מקסיקו, בעקבות פרשת הריגול שנחשפה. הבג"ץ הוגש בעקבות תגובתו של משרד הביטחון לפנייה קודמת של ח"כ זנדברג – שפנתה לשר הביטחון וביקשה ממנו להורות על ביטול רישיון הייצוא שניתן למערכת הריגול למקסיקו – שהודיע כי הוא מסרב להתייחס לטענות באופן קונקרטי.
תביעה של אזרחי מקסיקו נגד NSO
בספטמבר 2018 הגישו חמישה אזרחי מקסיקו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד חברת NSO. הראשון, פעיל בארגון "כוחו של הצרכן" המקסיקני, אשר נאבק במגפת הסוכרת במקסיקו ובמיוחד בהפצה ובשיווק האגרסיביים של משקאות ממותקים. שני תובעים נוספים הם עיתונאים, שהיו מעורבים בחשיפת שחיתות שלטונית מהגדולות בתולדות מקסיקו. שני התובעים האחרים הם פעילים בארגון זכויות האדם שבין היתר חקר את "היעלמות" 43 הסטודנטים במקסיקו ב-2014. התובעים טענו שתוכנת הריגול של החברה שימשה נגדם ובנוסף לפיצוי כספי דרשו להוציא צו מניעה קבוע נגד החברה:
"להימנע באופן מוחלט ממכירת כל מערכת שהנתבעת פיתחה לממשלת מקסיקו הפדרלית; להפסיק לאלתר כל פעולת תמיכה, תחזוקה, שדרוג, סיוע למערכת שהנתבעת כבר סיפקה לממשלת מקסיקו וכל רשות או גוף אכיפה בה"… "להוציא צו מניעה האוסר על הנתבעות למכור את תוכנות הריגול למשטרים ומדינות אחרות בעולם אלא לאחר שיובטח כי אותו משטר יעשה שימוש בתוכנה באופן שאינו סותר את החוק המקומי והבינלאומי".
קבוצתNSO טענה כי לאחר ביצוע המכירה אין להם גישה למוצר ואינם אחראיים לשימוש הנעשה בו לאחר מכירתו. עם זאת, כתב התביעה טוען במפורש כי "החברה מציעה ומספקת גם שירותי תחזוקה, תמיכה ועדכון/שדרוג… למעשה, היא מעורבת באופן אקטיבי בפעולות הריגול שהמפעיל מבצע במכשירים שנפרצו". התביעה ממשיכה ומפרטת שלוש רמות של תחזוקה ותמיכה: תמיכה טכנית באימייל ובטלפון, תחזוקה פרואקטיבית שבה המהנדסים פותרים בעיות מרחוק ועבודות תחזוקה הכוללות תיקונים ושדרוג. ממסמכי ההתקשרות עם גורמי הממשל המקסיקניים שמצורפים לתביעה עולה כי החברה סיפקה שירותי הדרכה למפעילים. לפי התובעים, פעולות אלה מעידות על מעורבות מרכזית ומתמשכת בפעילות המערכת והופכת את המוכרת לשותפה לדבר עבירה שבוצעה על ידי המפעיל. על פסק הדין הוטל צו פרסום.
קריאה נוספת
- מקסיקו נעזרה ב-NSO למעקב אחרי מקורביו של עיתונאי שנרצח ב-2017 נובמבר 2018, הארץ
- "התקשרו עם משטרים אפלים": עורך הדין שנלחם בחברת הריגול הישראלית, ראיון עם עו"ד עלאא מחאג'נה The Marker, ספטמבר 2018
- גאווה ישראלית – נשק הסייבר ששימש את ממשלת מקסיקו כדי לרגל אחר עיתונאים ולוחמים בשחיתות נוצר על-ידי חברת NSO מהרצליה העין השביעית, יוני 2017
- נוזקה של NSO הישראלית שימשה לריגול אחר פקידי ממשל במקסיקו כלכליסט, פברואר 2017
- Spyware in Mexico Targeted Investigators Seeking Students New York Times, July 2017
- Using Texts as Lures, Government Spyware Targets Mexican Journalists and Their Families New York Times, June 2017
- Reckless Exploit: Mexican Journalists, Lawyers, and a Child Targeted with NSO Spyware Citizen Lab, June 2017
תוכנת פגסוס נגד פעילי אמנסטי אינטרנשיונל
ביוני 2018 ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיווח כי איש צוות של הארגון הותקף באמצעות תוכנת המעקב של NSO. איש הצוות קיבל הודעת פיתיון באפליקציית ווטסאפ בעניין הפגנה מול שגרירות סעודיה ובה קישור בשפה הערבית, עם בקשת סיוע בארגון הפגנה מול שגרירות ערב הסעודית בוושינגטון. צוות אמנסטי הבחין שלחיצה על הקישור הובילה לשרת המשמש פלטפורמה מוכרת של תוכנת הריגול פגסוס. לו המערכת הייתה מופעלת בהצלחה במכשיר הטלפון שלו, הייתה יכולה ממשלה זרה – הלקוחה של NSO – לבצע מעקב אחר פעילות אמנסטי אינטרנשיונל, והחמור מכל – לחשוף את פרטי הפעילים המקומיים שבקשר עם אמנסטי בסעודיה ובמדינות אחרות ולסכן את שלומם ואת חרותם.
במהלך החקירה של המקרה תועד ניסיון תקיפה נוסף של פעיל זכויות אדם סעודי שמגורר מחוץ לסעודיה שקיבל גם הוא הודעות דומות. תחקיר של אמנסטי מאוגוסט 2018 דיווח על הודעות זדוניות שנשלחו לפעילים העוסקים במתרחש בסעודיה. אמנסטי ומכון המחקר Citizen Lab מצאו התאמה בין ניסיונות התקיפה הללו לבין תקיפות קודמות שבוצעו באמצעות תוכנת הריגול פגסוס של NSO.
באוגוסט 2018 יצא ארגון אמנסטי בקריאה למשרד הביטחון בבקשה לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של של קבוצת NSO בשל שורת הפרות זכויות אדם חמורות שהוכח בהן שימוש בתוכנת הריגול שלה. תגובת אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון הייתה כי "הרשיונות ניתנו בהתאם לחוק הפיקוח על הייצוא ובהתאם לסטנדרטים והתחייבויות שישראל מחוייבת אליהם". באמנסטי ישראל דחו את תגובת אפ"י והודיעו כי בכוונתם לפנות לערכאות משפטיות.
אמנסטי בעתירה לבית המשפט לביטול רישיון היצוא של NSO
ואכן, במאי 2019 עתרו לבית המשפט המחוזי בת"א פעילות ופעילי ארגון אמנסטי, יחד עם פעילות זכויות אדם נוספים, בדרישה להורות למשרד הביטחון לבטל את רישיון היצוא של חברת הסייבר הישראלית NSO, בעקבות ניסיונות השתלטות על מכשירים ניידים של פעילי אמנסטי וארגונים אחרים. העותרים טענו כי תוכנת הריגול פגסוס שהחברה מייצאת שימשה בעבר, וייתכן שמשמשת כעת, למעקב אחר פעילים בארגון זכויות האדם אמנסטי וארגונים אחרים. בעתירה מוזכר גם הליך קודם שהתקיים בבג"ץ, שעל פסק הדין בו הוטל צו איסור פרסום, ולגביו נכתב כי NSO לא נקטה צעדים אקטיביים כדי למנוע שימוש נוסף במערכת נגד פעילי וארגוני זכויות אדם, פעילי אופוזיציה ועיתונאים, והתאפשר לעשות שימוש במערכת פגסוס גם נגד אמנסטי אינטרנשיונל, במטרה לפגוע במאמצי הארגון להגן על זכויות אדם.
באותו החודש טען גהנם אלמסריר, פעיל זכויות אדם סעודי שחי בלונדון, שגם הוא הותקף על-ידי התוכנה של החברה.
אמנסטי לביהמ"ש: על משרד הביטחון לבטל את רישיון היצוא של NSO כלכליסט, מאי 2019
עתירה: תוכנת הריגול הישראלית פגסוס שימשה למעקב אחר פעילי אמנסטי הארץ, מאי 2019
אמנסטי למשרד הביטחון: בטלו את רישיון הייצוא של חברת NSO הארץ, דצמבר 2018
AMNESTY INT'L ASKS COURT TO REVOKE NSO'S EXPORT LICENSE The Jerusalem Post, May 2019
Amnesty International Among Targets of NSO-powered Campaign Amnesty International, October 2018
רצח ג'מאל חאשוקג'י
ג'מאל חאשוקג'י היה עיתונאי בוושינגטון פוסט ומבקר של השלטון הסעודי. ב-2 באוקטובר 2018 נרצח חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. חאשוקג'י נכנס לקונסוליה בכדי להוציא מסמכים ולא שב. ראיות הצביעו על כך שחאשוקג'י מעולם לא יצא מהקונסוליה והוא הוכרז כנעדר. בתחילה סעודיה טענה כי הוא עזב את הקונסוליה, לאחר מכן טענה כי הוא נהרג בקטטה שפרצה במקום ולאחר מכן טענה שהוא נרצח על ידי צוות של סעודים שפעלו מטעם עצמם ולא בהוראות השלטונות בריאד. דיווחים שונים טענו שהוא נרצח וגופתו בותרה לחלקים, ואתר חדשות טורקי פרסם קטעים מקלטת שתיעדה את רגעיו האחרונים לפני שנרצח בקונסוליה, בה נשמעים עימותים מילוליים ופיזיים ועינויים. לאחר הרצח פורסמו תחקירים על פיהם תוכנת פגסוס הותקנה בחשאי על מכשיר טלפון של חברו, עומר עבדול עזיז, ושימשה למעקב ואיתור מיקומו של ח'אשוקג'י לפני שנרצח.
תביעה נגד NSO בעניין מעורבותה ברצח חאשוקג'י
בדצמבר 2018 הגיש עומר עבדול עזיז תביעה לבית המשפט בתל אביב נגד חברת NSO בטענה כי החברה סייעה לממשל הסעודי ברצח העיתונאי חאשוקג'י. עבדול עזיז, פעיל חברתי ומתנגד שלטון סעודי בן 27 שקיבל מקלט מדיני בקנדה, טען כי תוכנת הריגול של NSO הותקנה במכשיר הטלון שלו ושימשה את סעודיה לריגול אחרי השיחות וההודעות בינו לבין עמיתו חאשוקג'י ותרמה להחלטה לחסל אותו.
בסוף חודש יוני 2018 קיבל עבדול עזיז מסרון טקסט מחברת השליחויות DHL עם קישור למספר מעקב, והודעה שחבילה שחיכה לה נמצאת בדרך אליו לקוויבק, קנדה. אז התברר שהודעת הטקסט והקישור שהכילה, עליו לחץ עבדול עזיז, הייתה מזויפת והביאה להדבקה בתוכנת הריגוול פגסוס, שעוקבת אחר שלל נתונים וערוצי תקשורת בטלפון שלו.
בכתב התביעה דרש עבדול עזיז לחייב את NSO בתשלום פיצויים בסך 600 אלף שקלים, וכן שבית המשפט יוציא צו מניעה שיאסור על החברה למכור את תוכנת הריגול שלה לערב הסעודית ולמשטרים אחרים שעושים בה שימוש לרעה, מפרים חוקים בינלאומיים ופוגעים בזכויות אדם. עוד נכתב בכתב התביעה:
"המערכות של NSO שימשו לריגול אחרי השיחות וההודעות הרבות של התובע עם העיתונאי חאשוקג'י. גילוי התוכן של השיחות וההודעות בין השניים באמצעות הרוגלה של NSO היה בעל תרומה ממשית להחלטה לחסל את חאשוקג'י".
לצפייה בראיון ברשת CNN עם עומר עבדול עזיז ועם אחד מחוקרי Citizen Lab
כשלושה חודשים לאחר ההתנקשות בחאשוקג'י פורסם תחקיר של עיתון "הארץ" לפיו חברת NSO הציעה לאנשי מודיעין סעודים מערכת המאפשרת לפרוץ לטלפונים סלולריים חודשים אחדים בלבד לפני שיורש העצר בן סלמאן פתח במסע טיהור נגד מתנגדיו. באותה תקופה קידמה החברה במרץ מוצר חדש: תוכנת "פגסוס 3", מערכת ריגול כה מתוחכמת עד שהיא מסוגלת לפרוץ לטלפון גם מבלי שקורבן הפריצה ינגוס בפיתיון כלשהו.
קריאה נוספת
תביעה נגד NSO: סייעה ברצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י כלכליסט, דצמבר 2018
THE NSO CONNECTION TO JAMAL KHASHOGGI CNN, October 2018
תחקיר ארגון Citizen Lab
בספטמבר 2018 פורסם תחקיר של ארגון המחקר Citizen Lab באוניברסיטת טורונטו בקנדה שחשף את הפעילות הנרחבת ויכולות הריגול של תוכנת פגסוס של NSO שזוהו ב-45 מדינות. הדו"ח בשםHide and Seek חשף מקרים בהם נעשה שימוש במוצרי החברה פעילי זכויות אדם בסעודיה, נגד עיתונאים במקסיקו, נגד אנשי אופוזיציה בפנמה ועוד. לפחות שש מדינות בהן זוהתה פעילות משמעותיות בתוכנת פגסוס נודעו בעבר בשימוש פוגעני בתוכנות ריגול כנגד אזרחים – בחריין, קזחסטן, מקסיקו, מרוקו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. לקריאת התחקיר המלא: HIDE AND SEEK – Tracking NSO Group’s Pegasus Spyware to Operations in 45 Countries
חשיפת יכולותיה של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO על ידי קבוצת Citizen Lab זכו לתשומת לב בינלאומית. בינואר 2019 טענו חוקרי הארגון כי הם זיהו ניסיונות לרגל אחריהם וטענו שהם נמצאים תחת מעקב, הכולל פניות מאנשים שהשתמשו בזהויות בדויות וניסיונות ריגול.
בפברואר 2019 פורסם תחקיר של סוכנות הידיעות AP, על-פיו חברת בלאק קיוב הישראלית הפעילה סוכנים שפעלו תחת זהות בדויה בניסיון לחקור מי עומד מאחורי פרסומים ותביעות נגד חברת NSO. כשהם מתחזים לאנשי עסקים ועורכים פגישות בבתי מלון, סוכני בלאק קיוב נפגשו עם עורכי דין שמעורבים בתביעות נגד החברה ועם עיתונאי שסיקר אותן, וניסו לגרום להם להתבטא באופן גזעני ואנטי-ישראלי ולחשוף מידע רגיש על התביעות.
בלאק קיוב היא חברת מודיעין ישראלית שהוקמה ב-2010 על-ידי קצינים לשעבר באגף המודיעין. החברה עלתה לכותרות בין השאר לאחר שפורסם בכלי התקשורת כי המפיק ההוליוודי הארווי וינשטיין, שמואשם באונס ושורה של תקיפות מיניות, שכר את שירותיה כדי למצוא מידע מכפיש אודות עשרות נשים שהתלוננו נגדו, כולל ההיסטוריה המינית שלהן, ובעקבות תחקיר שפורסם לפיו החברה ריגלה אחרי בכירים בממשל אובמה ובני משפחותיהם בניסיון להשיג חומר מכפיש.
קבוצת NSO ממשיכה לטעון כי היא פועלת אך ורק בכפוף לחוקי היצוא הביטחוני, ובהנחיה ופיקוח של כלל גורמי מערכת הביטחון. נציגי החברה "לא מתייחסים לשום שאלה על לקוחות ספציפיים. לא מכחישים ולא מאשרים". הודות למדיניות אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני ומשרד הביטחון הישראלים, ששומרים על סודיות בכל הקשור ליצוא הביטחוני, מנהלי החברה, הבכירים והעובדים בה, אינם נאלצים לתת דין וחשבון ציבורי על מעורבותם במקרים חמורים של פגיעה בזכויות אדם, וממשיכים למכור נשק מסוכן באין מפריע.
קריאה נוספת
- המשחק המסוכן של NSO: מצילים חיים או מקצרים חיים? עו"ד איתי מק, ינואר 2019, המקום הכי חם בגיהנום
- תחקיר AP : כך ניסו סוכנים לדלות מידע מעורכי דין שתובעים את חברת NSO הישראלית הארץ, פברואר 2019
- האו"ם: ישראל לא מפקחת על חברות לריגול התקפי בסייבר Ynet, יולי 2019
- חברת סייבר ישראלית ניהלה משא ומתן למכירת יכולות התקפיות מתקדמות לסעודיה הארץ, נובמבר 2018
- "NSO מרגלת, גורמת עוולות ופוגעת בחפים מפשע ובזכויות אדם" אנשים ומחשבים, ספטמבר 2018
Hamushim حموشيم חמושים 