רואנדה, 2017-2018

הוגשה יחד עם פרופ' יאיר אורון עתירת חופש מידע, לגבי החלטת מנכ"ל משרד הביטחון להקפיא את פעילות הייצוא הביטחוני לרואנדה רק שישה ימים לאחר שהחל רצח העם, ינואר 2017

עו"ד איתי מק

הוגשה יחד עם פרופ' יאיר אורון עתירת חופש מידע, לגבי החלטת מנכ"ל משרד הביטחון להקפיא את פעילות הייצוא הביטחוני לרואנדה רק שישה ימים לאחר שהחל רצח העם. לפי האו"ם, בשבוע הראשון לרצח העם ברואנדה, נטבחו עשרות אלפי אזרחים ואזרחיות בני שבט הטוטסי ובני שבט ההוטו (שנחשבו למתונים). כ-20,000 נטבחו רק בבירה קיגלי ובסביבתה הקרובה.

החלטת מנכ"ל משרד הביטחון ונימוקיה מעלים שאלות קשות – מדוע נדרשו שישה ימים בהם נטבחו עשרות אלפים מבני הטוטסי וגם בני הוטו שנחשבו למתונים? האם ההקפאה כללה רק חוזים חדשים, או גם חוזים ישנים? איך זה מסתדר עם הטענה של ישראל בעבר כי האישור הרשמי האחרון לייצוא ביטחוני ניתן באוקטובר 1993? כיצד נטען כי רק ב-12.4.1994 הגיעו ידיעות למשרד הביטחון על מלחמת האזרחים, בעוד שמלחמת האזרחים שהפכה בהמשך לרצח עם, החלה כבר בשנת 1990 (מלכתחילה מדינת ישראל נכנסה לתמונה כדי לסייע לממשלה במאבק נגד המורדים מהטוטסי)? כיצד הדבר מסתדר עם הראיות שהוגשו לבית המשפט בתיק עת"מ 3767-10-14, לייצוא ביטחוני ישראלי לרואנדה עד ליולי 1994?

את המידע על תוכן החלטת המנכ"ל קיבלנו בתחילת חודש יוני, כאחד מן הנימוקים להחלטת פרקליט המדינה, לדחות את הדרישה שלנו לפתיחה בחקירה פלילית נגד הישראלים האחראים לייצוא הביטחוני, בעבירות של סיוע לרצח העם ולפשעים נגד האנושות. הדבר הפתיע אותנו מאוד – רק כחודש וחצי קודם לכן, שופטי בית המשפט העליון קיבלו את עמדת המדינה כי לא ניתן לגלות שום פרט מהייצוא הביטחוני לרואנדה בתקופה הרלוונטית לרצח העם שם, מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה – המשמעות הנה כי משרדי החוץ והביטחון הציגו לשופטים בדלתיים סגורות חוות דעת סודיות שאינן מבוססות.

מרגע שמשרד המשפטים באישור משרד הביטחון, החליט לחשוף את תוכן החלטת מנכ"ל משרד הביטחון, והדבר גם פורסם בתקשורת בישראל באישור הצנזורה הצבאית, ברור כי אין עוד הצדקה להסתרת החלטת מנכ"ל משרד הביטחון והמסמכים הקשורים אליה. לכן ביקשנו לקבל: מסמך או תיעוד אחר להחלטת מנכ"ל משרד הביטחון, מיום 12.4.1994, להקפיא את פעילות הייצוא הביטחוני לרואנדה; פרוטוקול הדיון בו נתקבלה ההחלטה; מסמכים ותיעוד "לידיעות" שנטען כי הגיעו למנכ"ל משרד הביטחון "בדבר מלחמת אזרחים שפרצה במדינה".

https://files.acrobat.com/a/preview/24d0a567-f2dd-4a19-98b1-7d3908981695

מרץ 2018

הבוקר הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 1998/18) על פסק הדין שדחה עתירת חופש מידע שהוגשה יחד עם פרופ' יאיר אורון, לחשוף את כל המסמכים הקשורים להחלטת מנכ"ל משרד הביטחון להקפיא את הייצוא הביטחוני לרואנדה רק שישה ימים לאחר תחילת רצח העם – שישה ימים בהם נרצחו 20 אלף איש רק בבירה קיגלי.

השופטת מיכל אגמון-גונן נתנה פסק דין שכל נימוקיו חסויים. בדיון שהתקיים באמצע פברואר היא נזפה בנו בכעס על כך שתיארנו בפירוט בעתירה את תהליך ההידרדרות ממלחמת אזרחים לרצח עם ברואנדה, אמרה שזה פגע בעתירה, לא מעניין אותה מה קרה ברואנדה וזה בכלל לא קשור לתיק, וכי מבחינתה אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, בכך הסיפור נגמר ואין צורך לבדוק אינטרס ציבורי או שום דבר נוסף.

את המידע על תוכן החלטת המנכ"ל קיבלנו כאחד מן הנימוקים להחלטת פרקליט המדינה, לדחות את הדרישה שלנו לפתיחה בחקירה פלילית נגד הישראלים האחראים לייצוא הביטחוני, בעבירות של סיוע לרצח העם ולפשעים נגד האנושות. הדבר הפתיע אותנו מאוד – רק כחודש וחצי קודם לכן, שופטי בית המשפט העליון (עע"מ 615/15) קיבלו את עמדת המדינה כי לא ניתן לגלות שום פרט מהייצוא הביטחוני לרואנדה בתקופה הרלוונטית לרצח העם שם, מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה – המשמעות הנה כי משרדי החוץ והביטחון הציגו לשופטים בדלתיים סגורות חוות דעת סודיות, שאינן מבוססות ואינן אמת.

המדינה הגישה תגובה לעתירה בבית המשפט המחוזי, בה טענה:

"העובדה כי פרקליטות המדינה הוציאה מטעמה מכתב אשר כלל אי אלו פרטים, אין בה כדי להוות שינוי נסיבות שיש בו כדי לבסס עילה חדשה להגשת הבקשה למידע, ואין בה כדי להפחית כהוא זה מעמדת המדינה המבוססת, כפי שהוצגה והתקבלה ע"י בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי".

בערעור נטען כי פסק הדין והתנגדות המדינה לחשוף את המסמכים סותרים את השכל הישר. מרגע שמשרד המשפטים באישור משרד הביטחון, החליט לחשוף את תוכן החלטת מנכ"ל משרד הביטחון, והדבר גם פורסם בתקשורת בישראל באישור הצנזורה הצבאית, ברור כי אין עוד הצדקה והיגיון להסתרת החלטת מנכ"ל משרד הביטחון והמסמכים הקשורים אליה. ברור גם כי פסקי הדין בבתי המשפט המחוזי והעליון, שהסתמכו על מידע סודי שגוי שלא ניתן לגלות שום פרט מהייצוא הביטחוני בזמן רצח העם ברואנדה, אינם מחזיקים מים ונטרפו הקלפים.

נובמבר 2018

כחודש לאחר שהתקיים דיון פתוח לציבור בבית המשפט העליון, תיק הערעור הפך כולו לסודי מבלי שהמדינה ביקשה זאת ומבלי שנמסרה לנו החלטה מנומקת.