נשק ישראלי באפרטהייד בדרום אפריקה

שלטון האפרטהייד, משטר ההפרדה הגזעית בדרום אפריקה שהונהג על-ידי המיעוט הלבן בדרום אפריקה, נמשך משנת 1948 עד 1994. במהלך שנות השבעים והשמונים הלכה והתחזקה הביקורת הבינלאומית כנגד משטר האפרטהייד מצד האו"ם והקהילה הבינלאומית שהפעילו על דרום אפריקה סנקציות כלכליות, אמברגו נשק, הרחקה ממוסדות בינלאומיים והחרמה באירועי תרבות וספורט.

למרות כל זאת באותו הזמן, באפריל 1975, חתמו בציריך שר הביטחון שמעון פרס ושר ההגנה הדרום אפריקאי פיטר וויליאם בוטה הסכם ביטחוני שהיה לתחילתו של שיתוף פעולה פורה שנמשך רשמית עד לשלהי 1987. שיתוף פעולה זה כלל אספקת מנועי טנקים, שיתוף פעולה גרעיני (על פי מקורות זרים), ייעוץ ביטחוני שניתן על ידי בכירי צה"ל, ועזרה בתעמולה שנועדה לכסות על פשעי האפרטהייד. בשנות השמונים דרום אפריקה הפכה ליעד מרכזי של ייצוא נשק ישראלי והייצוא אליה היווה כ-35% ממנו.

שנת מכירה	סוג הנשק	יצרן	שנת אספקה
1974	175 טילים נגד ספינות "גבריאל"	התעשייה האווירית	1977-1986
1974	9 ספינות טילים "סער 4"	מספנות ישראל	1977-1986
1979	64 מזל"טים "Scout"	התעשייה האווירית	1980-1986
1976	24 תותחי הוביצר M-68	סולתם (אלביט מערכות)	1977
1982	6 מטוסי קרב "כפיר"	התעשייה האווירית	1992-1994
1983	6 מטוסי " Mooney M20"	תוצרת ארה"ב, נמכרו יד שניה מישראל	1983
1985	4 מטוסי הובלה בואינג-707	תוצרת ארה"ב, נמכרו יד שניה מישראל	1986
1985	50 טילי טווח קצר "פיתון"	רפאל	1987
1999	3 מערכות רדאר EL/M-2208	התעשייה האווירית	2000
2009	10 מערכות ניווט למטוסי קרב "Litening"	רפאל	2010-2012

מתוך https://www.sipri.org/databases/armstransfers

צ'ארלס סבה, שכיהן כראש רפובליקת סיסקאי, בנטוסטן של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, ביקר בישראל שלוש פעמים בשנת 1983. בביקורו הראשון בישראל נסגרה עסקה לרכישת שישה מטוסים מישראל עבור חיל האוויר. כחלק מהעסקה טייסים מסיסקאי עברו אימונים בבית הספר לטיס בהרצליה.

באחד מביקוריו באותה שנה נחתם הסכם בין ישראל לבין סבה למתן סיוע בהקמת רשת מודיעין וחיל אוויר. (מתוך הקלטות רשמיות של ועדה נגד האפרטהייד באו"ם, 1985).

באופן רשמי כל מדינות העולם סירבו להכיר במדינות החסות (הבנטוסטנים), שהיו משטר בובות של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, בעוד ישראל ניהלה עימן עסקאות נשק.צ'ארלס סבה, שכיהן כראש רפובליקת סיסקאי, בנטוסטן של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, ביקר בישראל שלוש פעמים בשנת 1983. בביקורו הראשון בישראל נסגרה עסקה לרכישת שישה מטוסים מישראל עבור חיל האוויר. כחלק מהעסקה טייסים מסיסקאי עברו אימונים בבית הספר לטיס בהרצליה. באחד מביקוריו באותה שנה נחתם הסכם בין ישראל לבין סבה למתן סיוע בהקמת רשת מודיעין וחיל אוויר. (מתוך הקלטות רשמיות של ועדה נגד האפרטהייד באו"ם, 1985).

ביוני 2017 הגישו פעילות ופעילי זכויות אדם בקשת חופש מידע למשרד הביטחון ומשרד החוץ, בדרישה לחשוף את הפרוטוקולים וההסכמים בין השלטון הישראלי בשנים האלה לזה של דרום אפריקה, כולל לחשיפת מסמכים הקשורים לשיתוף פעולה בפיתוח נשק ביולוגי אשר יועד לפגוע באפריקאים.

קריאה נוספת

• מה מסתירה ישראל על יחסיה עם דרום אפריקה בזמן משטר האפרטהייד? ג'ון בראון, הארץ, אפריל 2017
• The Unnatural Alliance: Israel and South Africa, James Adams 2018

עתירות

עתירה של עו"ד מק: חשפו הקשרים הבטחוניים בין ישראל למשטר האפרטהייד בדרא"פ

עו"ד איתי מק כותב ב-4/6/17:
הבוקר הוגשה בקשת חופש מידע לחשיפת הקשרים הדיפלומטיים והביטחוניים בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, בין השנים 1972-1994, יחד עם פעילי ופעילות זכויות האדם פרופ' דפנה גולן, סיגל קוק אביבי, יהודית אלקנה, סנאית גיסיס, אמוץ עגנון, רונית רוזנטל, זוהרה חדד, עדה בילו, יניר מזור, גיא הירשפלד, חיים שוורצנברג, שרה בנינגה, פרופ' אדי קאופמן, ליזה קאופמן, רעיה רותם, ענת סול להב, ד"ר חנה ספרן, סהר ורדי, ד"ר גרסיאלה קורס כרמון, איתן קלינסקי, אסתר קלינסקי, ג'סיקה נבו, אריאל נייזנה, ד"ר דליה זק"ש, יהושע רוזין, נורה גרינברג, רות ליס, אילי סלוצקי, תומר סלוצקי, ד"ר אילנה המרמן-ניראד, גדעון סולימני, טליה אזרחי, ד"ר ענת מטר, אמיר ביתן, ורד ביתן, יואב הס, גיא בוטביה, ניצה אמינוב, רחל חיות, עידית שלזינגר, רמי אלחנן, יונתן שפירא, צביה שפירא, יעקב מנור-מסרנו, אמנון לוטן, קלאודיו קוגון, ד"ר ניב גורדון, קובי סניץ, אילנה לוטן, נתן דסקל, אייל הראובני, רחל גיורא, דרור אטקס, עופר ניימן, נורה בנדרסקי, איה גבריאל ונוני טל.

באפריל 1975, שר הביטחון שמעון פרס ושר הביטחון של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, חתמו על הסכם ביטחוני שקבע את המסגרת ליחסים בין המדינות ל-20 השנים הבאות. בהסכם היה סעיף מיוחד שקבע שכל צד מתחייב לשקר על עצם קיומו של ההסכם. משמעות הדבר לא רק שמשרד הביטחון התחייב להסתיר את קיומו של ההסכם באו"ם, אלא באופן אנטי-דמוקרטי גם מחברי/ות הכנסת הנבחרים/ות וכלל הציבור הישראלי.

האפרטהייד הוגדר כפשע נגד האנושות, וכוחות הביטחון של משטר האפרטהייד ביצעו פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם לא רק בשטחה של דרום אפריקה, אלא בשטחן של כל המדינות בדרום היבשת. למדינת ישראל היה תפקיד חשוב בזוועות שנעשו, ובשנים לא מעטות אף תפקיד מרכזי. הציבור בישראל חושב ברובו על האפרטהייד במובן הפשוט של מערכות חוק נפרדות, אך אינו מכיר את הפרטים של אופן השליטה, הפעלת הכוח והאלימות בדרום אפריקה. חשוב להכיר פרטים אלה, כדי להבין כיצד מדינת ישראל השפיעה על חיי היום יום של מיליוני אזרחים ואזרחיות שם.

כוחות הביטחון של משטר האפרטהייד, השמידו מאות אלפי מסמכים המתעדים את פשעיהם, השמדה שנמשכה עד לשנת 1997, כשלוש שנים לאחר שנלסון מנדלה נבחר לנשיא דרום אפריקה. למרות זאת, נותרו מסמכים רבים אשר שימשו את ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה (TRC), ובפרט מסמכים החושפים את הסיוע של מדינת ישראל לפשעים החמורים של המשטר בדרום אפריקה ואצל שכנותיה. הבקשה מבקשת לחשוף את ה"גרסה הישראלית" למסמכים שנחשפו כבר בדרום אפריקה, ובמיוחד את החלקים החסרים בפאזל.

הבקשה הזו חשובה יותר מתמיד דווקא בשנת 2017, על סף הכניסה לעשור השישי לכיבוש הישראלי. בעידן טראמפ, שבו פוליטיקאים בישראל, באירופה ובארה"ב מהלכים על הציבור אימים וטוענים כי מוסלמים, פליטים ומהגרים יחריבו את "ערכי החופש" לכאורה של מדינות המערב, כדאי להכיר היטב את הטרור המתמשך שהטיל משטר האפרטהייד במשך עשרות שנים בדרום אפריקה (ולא רק הוא, אלא המשטר הקולוניאליסטי בכלל, במשך מאות שנים). כך נוכל להיזכר שחופש ושוויון אינם ערכים הקשורים אינהרנטית ל"פיגמנטים לבנים", וכי המאבק להגנה על ערכים אלה הוא בלתי פוסק.

קישור לסרטון וידיאו מביקורו בישראל של ראש ממשלת האפרטהייד בדרום אפריקה, John Vorster, באפריל 1976. Vorster היה חבר בארגון פרו-נאצי בזמן מלחמת העולם השנייה. במהלך ביקורו, בנוסף על מסע קניות בתעשיות הביטחוניות הישראליות, הוא הניח זר ב"יד ושם".