רקע
האוכלוסייה בדרום סודאן מורכבת משני שבטים עיקריים: הדינקה והנואר. עם קבלת עצמאותה של המדינה החדשה ב-2011 התמנה לנשיא דרום סודאן סאלווה קיר מאיארדיט המשתייך לשבט הדינקה, ולסגן הנשיא התמנה ריק מצ'אר המשתייך לשבט הנואר. השניים החלו לשתף פעולה, אך לא הצליחו להגיע להסכם וביולי 2013 פיטר הנשיא את מצ'אר מתפקידו ואיתו את כל הקבינט. מהלך זה גרר אחריו ביקורת בינלאומית, בגין החשש להחייאת הסכסוך בין השבטים, ודרדור המדינה לאלימות. מצ'אר נמלט מן המדינה, ומן הגלות החל לנהל את צבא המורדים.
מלחמת האזרחים בדרום סודאן
בדצמבר 2013 פרץ סכסוך אלים בין השבטים. אנשי הנשיא טענו כי כוחות הצבא מנעו הפיכה מצד אנשי מצ'אר, בעוד כוחות המורדים טענו כי האלימות החלה בהוראה מפורשת של הנשיא. תוך ימים ספורים המלחמה התלקחה והייתה מלווה במעשי אלימות ורצח של רבים. מאז מתנהלת בדרום סודאן מלחמת אזרחים עקובה מדם. עד כה למעלה מ-4 מיליון אנשים נעקרו מבתיהם כתוצאה מהלחימה, כ-1.8 מיליון פליטים בתוך ארצם וכ-2.5 מיליון נמלטו למדינות שכנות. למעלה מ-300,000 אנשים נהרגו, מאות כפרים נשרפו, ולמעלה ממחצית האוכלוסיה (כ-6 מיליון אזרחים) נזקקת לסיוע הומניטרי. ילדים מהווים חלק גדול מהכוחות הלוחמים בדרום סודאן, וההערכה היא כי כמעט 20,000 ילדים גויסו בכפייה לכוחות הלחימה, ותופעת האלימות המינית והשימוש באונס כנשק בלחימה פוגעים בנשים וילדות כדרך קבע.
בפברואר 2017 ממשלת סודאן הדרומית והאו"ם הכריזו על רעב במדינה ודיווחו כי 100,000 בני אדם גוועים ברעב, בעוד כמיליון נוספים על סף רעב, והמחסור החמור במזון מאיים על חייהם של מיליונים במה שמסתמן כאחד המשברים הגדולים ביותר בעולם כיום.
אמברגו נשק
ב-2014 מדינות אירופה הכריזו על אמברגו נשק למדינה, ארה"ב השעתה את הסיוע הצבאי למדינה ומדינות רבות מסרבות למכור נשק לטבח הרחב באזרחים.
ב-2015 ד"וח של האו"ם קרא להטיל אמברגו נשק על דרום סודאן ולאסור על אספקה, מכירה או העברה של נשק, סיוע טכני, הדרכות, או אימוני כוחות למדינה.
ביולי 2018 הודיעה מועצת הביטחון של האו"ם על אכיפת המשך אמברגו הנשק על דרום סודאן.
יחסים עם ישראל
שתי המדינות מנהלות יחסים דיפלומטיים מלאים. ישראל היתה בין המדינות הראשונות שהכירו במדינה החדשה שהכריזה על עצמאותה ביולי 2011, ובדצמבר באותה שנה ביקר בישראל נשיא דרום סודאן, סאלווה קיר. ישראל ראתה בעצמאותה של דרום סודאן הזדמנות לקידום האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה באזור, והשקיעה לא מעט בתשתיות אזרחיות ובסיוע צבאי.
ייצוא נשק ישראלי
משרד הביטחון, כמו גם בכירים ישראלים רבים, מתגאים בקשרים הענפים עם הממשלה הדרום-סודנית. נציגים מדרום-סודאן, כמו גם משלחות רכש רשמיות, מבקרים באופן תדיר בתערוכות וכנסי התעשייה הביטחונית בישראל.
בשנת 2012 פורסם כי עיתון סודני דיווח שמטוסים ששולחים ארגונים ישראליים נוחתים בדרום סודאן. המטוסים נשאו טילים, ציוד צבאי ושכירי חרב אפריקנים.
בשנת 2013 מכרה ישראל רובים מסוג "גליל ACE" לידי מיליציה של הממשלה בדרום סודאן, וזו השתמשה בהם במתקפה על בני שבט הנואר, טבח אכזרי המסמלת את פרוץ מלחמת האזרחים במדינה. העסקה תווכה על-ידי ראש השב"כ הדרום סודני, תוך עקיפת המנגנונים הפורמליים בדרום סודאן לרכישת נשק. מאז שפרצה המלחמה נשק ישראלי נוסף הגיע לכל כוחות הביטחון של הממשלה ולכל אזורי הקרבות המרכזיים. בתמונות שצולמו בדרום סודאן במהלך מלחמת האזרחים מתועדים קצינים וחיילים דרום סודנים משתמשים ברובי ה-“ACE” שמיוצרים על-ידי חברת תעשיות נשק לישראל (IWI).
נתונים על מכירות נשק ישראלי למדינות מסוימות נשמרים בסוד, אך סך המכירות הכולל לאפריקה גדל באופן דרמטי בשנים שלאחר הקמתה של דרום סודאן. בשנת 2009 מכרה ישראל נשק בשווי של 71 מיליון דולר ליבשת. בשנת 2013 המכירות הוכפלו פי 3 לשווי של למעלה מ-223 מיליון דולר, וב-2014 כ-318 מיליון דולר.
בתחילת 2016 פורסם דו"ח ועדת מומחים מטעם מועצת הביטחון של האו"ם וקבע כי חברות נשק ישראליות מלבות את הלחימה בדרום סודאן. צבא דרום סודאן וקצינים בכירים בו משתמשים בנשק מתוצרת ישראל, וספקי נשק, בהם ספקים מישראל, מעבירים נשק לדרום סודאן באמצעות מתווכים במזרח אפריקה ומזינים את המלחמה בדרום סודאן.
ב-2016 פרסמה ח"כ תמר זנדברג תמונה המתעדת את מעמד החתימה על הסכם נוסף בין החברה הביטחונית הישראלית "גלובל", לבין הממשל בדרום סודאן. בתמונה נראה האלוף במילואים ישראל זיו, נשיא חברת "גלובל סי.אס.טי" המספקת ייעוץ ביטחוני ואימונים צבאיים במדינות שונות בעולם, לצד שרי הביטחון והחקלאות של דרום סודאן.
ב-2018 פורסם בתחקיר עיתון "הארץ" תחת הכותרת תעשיית הריגול הישראלית מסייעת לדיקטטורים בכל העולם לרדוף הומואים ומתנגדי משטר שחברת ורינט מערכות הישראלית סיפקה כלי ריגול למדינה.
בנוסף לשימוש בנשק ישראלי על-ידי צבא המדינה, קבוצת לוחמים הנאמנה למצ'אר (מצבא המורדים) נמצאה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כשברשותם נשקים אוטומטיים מתוצרת ישראל. אמצעי הלחימה הישראלים נרכשו ככל הנראה מאוגנדה, שבמסגרת עסקת נשק עם ישראל בשנת 2007 קיבלה משלוח נשק שהגיע ב-2014. צוות המומחים של האו"ם העריך כי הנשקים שנתפסו הם חלק ממצבור גדול יותר שהועבר לדרום סודאן דרך אוגנדה. ישראל טענה כי לא ידעה שאוגנדה מעבירה את הנשק לדרום סודאן. הדו"ח קבע כי מערכת מעקב שנרכשה מישראל לאחר פרוץ המלחמה משמשת את הממשל והמודיעין הצבאי, להאזנה למעקב אחרי אזרחים ומתנגדי הממשל ולפעילות נגדם – מעצרים, עינויים והעלמת אנשים המזוהים עם האופוזיציה. באותה שנה השתתפה משלחת רשמית מדרום סודאן בתערוכת הנשק השנתית בישראל ISDEF.
ביוני 2019 שוב הגיעה משלחת מדרום סודאן לתערוכת הנשק ISDEF בתל-אביב.
עתירות
במאי 2015 פנתה חברת הכנסת תמר זנדברג לשר הביטחון דאז יעלון בשאלה אודות חוקיות הייצוא הביטחוני לדרום סודאן, עקב קיום חשש סביר כי ייצוא זה משמש לביצוע פשעי מלחמה. לאחר שפנייתה לא נענתה, עתרה לבג"צ ב- 2016 יחד עם עו"ד איתי מק, כנגד ייצוא מערכת מעקב ישראלית לדרום סודאן. ביוני 2016 ביקשה המדינה להטיל חיסיון על העתירה והדיונים התקיימו בדלתיים סגורות.
במאי 2017 הוגשה עתירה לבג"צ על-ידי עו"ד איתי מק בשם 53 פעילות ופעילי זכויות אדם, בדרישה "להורות על פתיחת חקירה פלילית בגין סיוע לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, נגד סוחרי נשק ישראלים שייצאו רובי גליל אייס לדרום סודן, וכן נגד הגורמים במשרדי החוץ והביטחון בישראל שאישרו את הייצוא. העתירה הוגשה על רקע הקביעה בדו"ח מועצת הביטחון של האו"ם, כי בעסקה שתווכה ע"י ראש השב"כ הדרום סודני, תוך עקיפת המנגנונים הפורמליים בדרום סודן לרכישת נשק, נרכשו בשנת 2013 מישראל רובי גליל אייס, אשר נמסרו למיליציה של הממשלה והרובים שימשו את המיליציה לטבח בבני שבט הנואר בדצמבר 2013 בבירה ג'ובה, טבח המסמל את פרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודן".
בתשובה לעתירה מסרה המדינה לבג"ץ כי אין ראיה לכך שאדם או גוף ישראלי כלשהו עבר עבירה פלילית בייצוא נשק לדרום סודאן.
ועם זאת, בדצמבר 2018 הודיע משרד האוצר של ארה"ב כי הוא מטיל עיצומים על שלושה מעורבים במלחמת האזרחים בדרום סודאן, בהם האלוף במילואים ישראל זיו, לשעבר ראש אגף המבצעים בצה"ל. לפי ההודעה, זיו מכר נשק גם לממשלה וגם למורדים בשווי 150 מיליון דולר, במסווה של חברה לייעוץ חקלאי ועמד בראש ארגונים המחמירים את המצב בדרום סודאן ופועלים "במטרה להרחיב את הסכסוך". זיו ניהל לכאורה מיזמים בתחום החקלאות והדיור למען הממשלה, אך בפועל מכר נשק בשווי 150 מיליון דולר – כולל רובים, משגרי רימונים וטילי כתף. לפי המשרד, זיו קיבל תשלומים דרך תעשיית הנפט. בעקבות זאת נחסמו בארה"ב קשריו העסקיים, חשבונות הבנק שלו ונכסיו.
בפברואר 2019 הוגשה עתירה נוספת לצו על תנאי לייצוא ביטחוני לדרום סודאן בעקבות הסנקציות שהטילו בארה"ב על ישראל זיו. העתירה הוגשה נגד ראשת אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני שר הביטחון, משרד הביטחון, משרד החוץ וישראל זיו.
במאי 2019 הגישה המדינה את תגובתה בה היא ביקשה לדחות את העתירה על הסף והגישה בקשה לסגור את הדיון לציבור ולקיימו בדלתיים סגורות.
פליטים
בשנת 2012, מיד לאחר הקמת דרום סודאן כמדינה עצמאית, ישראל גירשה כ-1,500 פליטות ופליטים מבקשי מקלט מדרום סודאן למדינה החדשה, ביניהם כ-400 ילדים שחלקם נולדו בישראל. בית המשפט בישראל מיהר להסיר את ההגנה הקבוצתית שניתנה לאזרחי המדינה תוך התעלמות מדו"חות של האו"ם וארגוני זכויות אדם ועדויות קשות מצד דרום סודנים שכבר שבו למדינה. כבר ב-2012 90% מתושבי דרום סודאן חיו מתחת לקו העוני וכ-18% בתנאי רעב, עם שיעור תמותה גבוה של ילדים מתת תזונה, ללא חשמל, מי שתיה, אוכל או מערכת חינוך. מאות נהרגו בקרבות בין דרום סודאן לסודאן ובתקיפות של מיליציות חמושות, והאו"ם קבע מפורשות כי בשל המצב באזור חזרת אזרחים לדרום סודאן צריכה להיעשות באופן וולנטרי.i אפילו שרת החקלאות הדרום סודנית, בטי אוגוורו, קראה לישראל למנוע את גירוש האזרחים הדרום סודנים בגלל המלחמה המתמשכת וחוסר היציבות באיזור. כ-100 מהמגורשים, ביניהם ילדים, נהרגו מאז חזרתם לדרום סודאן.
קריאה נוספת
- הנשק הישראלי שטובח בדרום סודן המקום הכי חם בגיהנום, דצמבר 2016
- מה הקשר בין עמנואל רוזן, האלוף במיל' ישראל זיו והמשטר בדרום סודאן? מאת ג'ון בראון, שיחה מקומית, אוקטובר 2016
- דו"ח של האו"ם: חברות נשק ישראליות מתדלקות את המלחמה בדרום סודאן שיחה מקומית, אוקטובר 2016
- הנשק הישראלי: מ״צוק איתן״ לדרום סודאן העוקץ, יוני 2015
Hamushim حموشيم חמושים 