עתירת חופש מידע לחשוף את המעורבות של מדינת ישראל בפשעים נגד האנושות בסרי לנקה, יוני 2017
עו"ד איתי מק
היום הוגשה עתירת חופש מידע יחד עם פעילות זכויות האדם ורד ביתן, ד"ר חנה ספרן, סיגל קוק אביבי, יעל אגמון, אילנה המרמן-ניראד, נוני טל, ג'סיקה נבו ותאיה גוברין סגל, בדרישה להורות למשרדי החוץ והביטחון לחשוף את כל המסמכים שברשותם מהקשר הביטחוני והדיפלומטי עם סרי לנקה, בין השנים 2002-2011.
במשך כשלושים שנים, התחוללה מלחמת אזרחים רצחנית בסרי לנקה, בין הממשלה בשליטה של הרוב הסינהאלזי, לארגוני המורדים של המיעוט הטאמילי, כאשר כל הצדדים ביצעו פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והפרות חמורות של זכויות אדם. על פי דיווחים שונים, בתקופות שונות ייצוא ביטחוני ישראלי ניתן לשני הצדדים היריבים (כפי שגם נעשה באנגולה וקולומביה), אך החלטנו להגיש בקשה ועתירת חופש מידע על השלב האחרון של המלחמה, בין השנים 2002-2011, שנים בהן המאבק המזוין הוכרע ומדינת ישראל תמכה רק בכוחות הממשלה.
על-פי הערכות האו"ם, רק בחמשת החודשים האחרונים למלחמה נהרגו בין 40 אלף ל-75 אלף אזרחים ואזרחיות, רובם מאש מכוונת של כוחות הביטחון של הממשלה; כוחות הממשלה ביצעו הריגה ופגיעה לא חוקית באזרחים ואזרחיות באופן שיטתי ונרחב; הוצאות להורג ללא משפט של לוחמי ולוחמות ה-LTTE; שלילת חירות ומעצרים לא חוקיים של אזרחים ואזרחיות, בפרט במחנות העקורים; העלמת אזרחים ואזרחיות באופן שיטתי ונרחב; עינויים או יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים; אונס, אלימות ועינויים מיניים כלפי גברים ונשים, באופן שיטתי ונרחב; שימוש בילדים חיילים על ידי הכוחות הפרה-צבאיים של הממשלה; פגיעה מכוונת באתרים ובשיירות הומניטריים ורפואיים; והרעבה מכוונת ומניעת סיוע הומניטרי.
אחת התופעות בקרב כוחות הביטחון של הממשלה, הייתה הפצת תמונות וסרטוני וידיאו של עצורים ועצורות עירומים, מכוסי עיניים וכפותים בידיים, שהוצאו להורג ללא משפט. גופות העצורים והעצורות חוללו, והחיילים צילמו בכוונה את איברי המין שלהם (חלק מהנשים צולמו עם רגליים פתוחות).
להבדיל מהייצוא הביטחוני הישראלי לרואנדה בזמן רצח העם, שהיה חמור חוקית ומוסרית אך לא היה רכיב מרכזי ברצח העם, בסרי לנקה מדינת ישראל מילאה תפקיד מרכזי ביותר בפשעי המלחמה ובפשעים נגד האנושות שנעשו שם – מדינת ישראל נתנה מל"טים שהכווינו מטוסים וספינות קרב תוצרת ישראל, אשר הפציצו במכוון אזרחים ואתרים אזרחיים והומניטריים, והכריעו את המלחמה במחיר אנושי כבד ביותר. כוחות הביטחון של סרי לנקה שביצעו את הפשעים, קיבלו אימונים מצה"ל (במיוחד מחיל הים ומחיל האוויר) וממשטרת ישראל.
אחד המקרים המפורסמים בהם נעשה שימוש במטוסי כפיר ישראלים, היה ב-14 לאוגוסט 2006. חיל האוויר של סרי לנקה השתמש במטוסי כפיר כדי להפציץ בית יתומות, בו היו כ-400 ילדות, אשר כוחות הביטחון טענו שקיבלו הכשרה להיות לוחמות ה-LTTE. כשישים ילדות נהרגו במתקפה בו במקום, ועשרות רבות נפצעו.
באופן חריג ביותר, ממשלת סרי לנקה ובכירים מטעמה חזרו והצהירו במסמכים רשמיים ובראיונות לתקשורת, בזמן המלחמה ולאחריה, פרטים על הייצוא הביטחוני הישראלי, היקפו והשימוש המסיבי שנעשה בו כדי להכריע את המלחמה. ההצהרות החוזרות בדבר הצפייה במל"טים ישראלים לפני כל תקיפה, הפלילו את ממשלת סרי לנקה והוכיחו כי הפגיעה באזרחים ובמטרות אזרחיות הייתה במכוון ובמודעות מלאה של כוחות הביטחון.
תחילה ענו לנו ממשרדי החוץ והביטחון כי אין להם כוח אדם וזמן כדי לעבור על המסמכים שברשות משרד החוץ ("מאות או אלפי מסמכים"). עתה ענו לנו לגבי המסמכים שאותרו ברשות משרד הביטחון, כי לא ניתן לגלותם בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ ובביטחון המדינה. זאת למעט מסמכים בודדים העוסקים בשולי היחסים בין המדינות. כך קרה, שבאופן אבסורדי המסמכים היחידים שקיבלנו בעניין הייצוא ביטחוני, נוגעים למכירת אפודי מגן.
בעתירה טענו כי הטענה למחסור בכוח אדם וזמן מבישה, וכי הטענה לחשש מפגיעה ביחסי החוץ והביטחון מגוכחת – זאת לנוכח העובדה שממשלת סרי לנקה ובכירים בכוחות הביטחון שלה "הפלילו" את מדינת ישראל בחוצות העיר, והייצוא הישראלי והשלכותיו תועדו בדוחות האו"ם שאומצו ע"י הקהילה הבין-לאומית.
Hamushim حموشيم חמושים 