אוגנדה

רקע

הרפובליקה של אוגנדה היא מדינה במזרח אפריקה שזכתה לעצמאות בשנת 1962. לאורך שנות עצמאותה חלו בה הפיכות רבות. משנת 1986 עומד בראשה הנשיא יוורי מוסווני, שמשמש גם כמפקד העליון של צבא אוגנדה. מוסווני היה ממנהיגי צבא ההתנגדות העממי (PRA – Popular Resistance Army) שהוקם ב-1980 למרוד בשלטון נשיא אוגנדה מילטון אובוטה.

מוסווני אחראי להפרות חמורות של זכויות אדם באוגנדה ולפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות שביצע צבאו ומיליציות מטעמו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובדרום סודאן. תחת שלטונו הרודני של מוסווני ידוע על הוצאות להורג וחטיפות ממניעים פוליטיים על ידי השלטון, אלימות על בסיס אתני, עינויי חשודים ועצורים, תנאי מאסר קשים, מניעת משפט הוגן, הגבלות על חופש העיתונות, הגבלות על מפלגות האופוזיציה, אלימות נגד נשים וביצוע מילת נשים בילדות, סחר בבני אדם, אלימות נגד אנשים עם מגבלויות, אלימות נגד הומוסקסואלים, הפרות זכויות עובדים, עבודה בכפייה והעבדת ילדים.
ב-2014 חתם מוסווני על חוק הקובע כי אדם שיורשע בקיום יחסי מין הומוסקסואלים יישלח לכלא למאסר ממושך ואף מאסר עולם. עוד קובע החוק כי אדם שלא ידווח על נטייתם המינית של חבריו, יסתכן אף הוא במאסר.

יחסים עם ישראל

יחסי אוגנדה-ישראל חודשו בשנות ה-90 וקשרי המסחר והכלכלה בין המדינות התחזקו מאז עלייתו של מוסאווני לשלטון. היחסים בין המדינות כוללים כיום גם שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני מקיף, וממשלתו של מוסאווני חתמה על עסקאות רבות למערכות נשק, טכנולוגיה חקלאית וסיוע רפואי. ישראל סייעה לבנות מחדש את חיל האוויר של אוגנדה, ומכרה לאוגדה אמצעי לחימה מגוונים.

בשנת 2003 פרסם עיתון "הארץ" כי נשיא אוגנדה יוורי מוסווני הגיע לישראל, בעיקר כדי לרכוש נשק. מתוך חמשת ימי ביקורו בישראל הוקדשו שלושה ימים לביקורים בתעשיות הביטחוניות ברחבי הארץ והתעניין ברכישת מזלטי"ם, ספינות, מרגמות ומערכות רדאר, ובהשבחת מטוסים.

ב-2009 משלחת רשמית בראשות אביגדור ליברמן, שר החוץ דאז, ביקרה באוגנדה ובמדינות נוספות באיזור. המשלחת הרשמית כללה נציגים ממשרד החוץ, האוצר והביטחון, מהאגף לייצא ביטחוני (סיב"ט) של משרד הביטחון הישראלי ומשירותי המודיעין. נציגים של חברות נשק ישראליות היוו את רוב המשלחת העסקית שכללה 20 אנשים.
בינואר 2016 חתמו ישראל ואוגדה על הסכמי סיוע כלכלי, תרבותי, חקלאי, צבאי ותיירות.

ייצוא נשק ישראלי

הצבא האוגנדי, שהיה מעורב בלחימה ברואנדה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמחוזות הצפוניים שלה נגד המורדים, קיבל סיוע צבאי משמעותי מישראל. על-פי דיווחים בתקשורת הזרה, אמצעי הלחימה הישראליים כללו תותחים ופצצות מרגמה, פגזי ארטילריה, מערכות מעקב, חידוש של מטוסי קרב, מכירת מ"לט ואימוני טייסים של הצבא האוגנדי בישראל.

ב-1997 חתמה אוגנדה חוזה בשווי 25 מיליון דולר עם התעשייה האווירית לישראל, במסגרתו שובחו וחודשו 12 מטוסי קרב מסוג MiG-21 וטייסים אוגנדים אומנו בישראל בהפעלת המערכות החדשות.

ב-2002 ייצאה ישראל לאוגנדה 18 תותחי 155 מ"מ.

ב-2003 פרסם "הארץ" כתבה על ביקורו בישראל של נשיא אוגנדה יוורי מוסווני, שביקר בישראל לצורך רכישת נשק. הביקור אורגן על-ידי עמוס גולן, סוחר נשק מחברת Silver Shadow, המייצג את התעשייה האווירית ותעשיות ביטחוניות ישראליות אחרות באוגנדה. הביקור היה ברובו במתקני התעשייה הצבאית של ישראל, התעשייה האווירית, מפעל סולתם ביוקנעם וכלל שייט על ספינת "סופר דבורה" של חיל הים הישראלי ומופע אוויר של מז"לט (מטוס זעיר ללא טייס).

בנובמבר 2004 תועד שימוש של הצבא האוגנדי במל"טים ישראליים – חיילים צרפתיים מכוחות שמירת השלום של האו"ם הותקפו על-ידי הצבא האוגנדי בחוף השנהב וזיהו את המל"טים הישראלים. ישראל סיפקה את המטוסים האלה פחות משישה חודשים קודם לכן, וישראלים נחשדו כמעורבים בהפעלתם.

ב-2005 ייצאה ישראל לאוגנדה 3 מערכות ארטילריה מסוג ATMOS (Autonomous Truck Mounted howitzer System) שמורכבות מתותח הוביצר 155 מ"מ הנישא על משאית 6X6. המערכת פותחה על ידי סולתם מערכות ומיוצרת כיום על-ידי אלביט מערכות.

ב-2009 ייצאה ישראל לאוגנדה 18 פצצות מרגמה 120 מ"מ מסוג "קשת" (CARDOM) תוצרת סולתם מערכות, ו-3 מערכות ארטילריה ATMOS נוספות.

כמו-כן בשנת 2009 היו דיווחים לא מאושרים על מכירות של מל"טים מסוג Falcon Eye או Mini Falcon המיוצרים בישראל לאוגנדה, שקודם לכן רכשה ציוד מעקב אלקטרו-אופטי מתקדם מישראל לשימוש במטוסים קלים.

בתחילת 2016 פורסם דו"ח ועדת מומחים מטעם מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מעורבות חברות נשק ישראליות בלחימה בדרום סודאן. הדו"ח קבע כי בשנת 2014 אוגנדה העבירה לממשלה הרצחנית בדרום סודן רובים ישראלים, אותם קיבלה במסגרת עסקת נשק בשנת 2007. צוות המומחים של האו"ם העריך כי הנשקים שנתפסו הם חלק ממצבור גדול יותר שהועבר לדרום סודאן דרך אוגנדה.

שנת מכירהסוג הנשקיצרןשנת אספקה
196912 טנקים M-4 Shermanתוצרת ארה"ב, נמכרו יד שניה מישראל1970
200218 תותחי הוביצר 839סולתם (אלביט מערכות)2002
20033 מערכות ארטילריה ATMOS-2000סולתם (אלביט מערכות)2005
20083 מערכות ארטילריה ATMOS-2000סולתם (אלביט מערכות)2009
200818 מרגמות "קשת"סולתם (אלביט מערכות)2009

מתוך https://www.sipri.org/databases/armstransfers

הכשרת כוחות חמושים

מאז שנות החמישים, אזרחים ישראלים וחברות ישראליות היו מעורבים בהכשרת כוחות אפריקאים חמושים, ביניהם כוחות מיוחדים ומשמרים נשיאותיים. לפי פרסומים רשמיים באוגנדה, במאי 2002 טייסים אוגנדים אומנו בישראל.

ב-2010 מדריכים ישראליים, שעובדים בחברות ישראליות וזרות, הכשירו יחידה מיוחדת של הצבא האוגנדי והמשטרה.

פליטים תמורת נשק

בכתבה של מגזין VICE שפורסמה ב-2013 דווח כי ישראל מספקת לאוגנדה תמיכה צבאית, נשק אימונים ומל"טים בתמורה לכך שתסכים לקלוט מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן שיגורשו מישראל.

ב-2017 הותר לפרסום כי אוגנדה היא המדינה השלישית אליה יגורשו פליטים מאפריקה במסגרת מבצע גירוש בכפייה של מבקשי מקלט. על-פי פרסומים זרים, ההסכם עם אוגנדה כלל גם עסקאות נשק, אך ישראל סירבה לחשוף את פרטיו. כל זאת למרות שהיה ידוע שאוגנדה אינה מדינה בטוחה, ואין כל דרך לשמור על שלומם של מי שיגורשו אליה.

בנימין נתניהו ויורי מוסווני. תמונה מתוך עמוד הפייסבוק של ממשלת הרפובלקיה של אוגנדה
בנימין נתניהו ויורי מוסווני. תמונה מתוך עמוד הפייסבוק של ממשלת הרפובלקיה של אוגנדה

ריגול אחרי קהילת הלהט"ב

תחקיר שפורסם באתר "באזפיד" באוגוסט 2015 חשף שחברת NICE הישראלית סיפקה תוכנות ריגול למדינות שונות, ביניהן ממשלת אוגנדה, שעשתה בהן שימוש לריגול אחר פעילים למען זכויות להט"ב במדינה ושימשו ככל הנראה לפריצה למחשבי הפעילים. החברה הישראלית מכרה את הטכנולוגיה לממשלת אוגנדה, זאת למרות פרסומים נרחבים אודות רדיפת קהילת הלה"טב באוגנדה, שם ישנו איסור בחוק על קיום קשרים הומוסקסואליים, ודיווחים על תופעה נרחבת של רדיפה ואלימות כלפי להט"בים.

תחקיר מקיף שפורסם ב"הארץ" באוקטובר 2018 חושף שחברות ישראליות פרטיות מכרו תוכנות ריגול ואיסוף מודיעין למדינות רבות, ביניהן אוגנדה. התחקיר, שהתבסס על כ-100 מקורות ב-15 מדינות, מגלה שישראל הפכה ליצואנית המובילה בעולם של כלים לריגול אחר אזרחים. "בסיוע בוגרי 8200, רודנים מאזינים לפעילי זכויות אדם, קוראים מיילים, פורצים לאפליקציות ומקליטים שיחות".

קריאה נוספת