הקמת הגדר בגבול מקסיקו-ארה"ב

הגבול בין ארה"ב למקסיקו משתרע על-פני למעלה מ-3,000 ק"מ לאורך הגבולות הדרומיים של קליפורניה, ניו מקסיקו, אריזונה וטקסס. כיום קיימים מספר מחסומים פיזיים בצורת גדרות לאורך כ-1,000 ק"מ של הגבול, המופרדים למספר חלקים בשל מחסומים טבעיים כגון נהרות והרים. בניית הגדרות לאורך חלק מהגבול החלה לפני מספר עשורים, אך למעלה מ-90% מהמכשול הקיים היום נבנה מאז 2006 (מפות ונתונים נוספים כאן).

הגבול המפריד בין מקסיקו וארה"ב הוא הגבול הבינלאומי הנחצה ביותר בעולם, עם כ-350 מיליון מעברים חוקיים המתקיימים מדי שנה. מהגרים שמנסים להגיע לארה"ב ממקסיקו ללא אישורים משלמים אלפי דולרים למבריחים על-מנת לחצות את הגבול. חלקם רוצים להגיע לבני משפחותיהם אשר נמצאים בארה"ב, אחרים מחפשים עבודה, מספר לא קטן בורח מהאלימות הגוברת במדינות מרכז אמריקה, ויש ביניהם גם נרדפים פוליטיים מקבוצות שונות.

בשנים האחרונות, היו מספרים נמוכים יחסית של הגירה בלתי מורשית ממקסיקו, ושיא נמוך של ניסיונות לחצות את הגבול, בשל שיפור השכר במדינה וירידה בשיעור הילודה, כמו גם המיתון הכלכלי של 2007-2009 בארה"ב. יחד עם זאת, מי שכן מנסים לחצות את הגבול נאלצים לחצות באזורים מסוכנים יותר ורחוקים יותר מאזורים עירוניים, דרך ההרים אל תוך המדבר. מהגרים רבים מוצאים את מותם כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות קיצוניות – החום הכבד בקיץ והקור העז בחורף – באזורים משני צדי הגבול שם הם לא יכולים לקרוא לעזרה.

במהלך שני העשורים האחרונים, סדרת יוזמות של הממשל האמריקאי הגדילו באופן דרמטי את המיליטריזציה של אזור הגבול בין ארה"ב למקסיקו באמצעות הגברת נוכחות של כוחות חמושים, הקמת מחסומים, הפעלת אמצעי מעקב וטכנולוגיות זיהוי, שימוש בכלי טיס והקמת חומה.

הגבול קיבל אופי צבאי באמצעות שימוש בכלי נשק ובמערכות מעקב צבאיים לצד אימונים צבאיים ואימוץ שיטות פעולה של אנשי משמר הגבול, להם יש השפעה ישירה על יחסם לאוכלוסייה האזרחית משני צדי הגבול. בשנים האחרונות עלה מספר הדיווחים על אלימות במעצרים על-ידי רשות המכס והגבולות של ארה"ב. הדיווחים כוללים תקיפות מיניות ופיזיות של מהגרות ומהגרים, שלילת זכויות בסיסיות לטיפול רפואי ומים, וכן היסטוריה ארוכה של הפרדת משפחות, בדגש על הפרדת ילדים מהוריהם, שהגיעה לשיאה ב-2018 עם ביסוס מדיניות "אפס סובלנות" של ממשל טראמפ במסגרתה נעשית הפרדה של ילדים מהוריהם בכניסתם לארה"ב ממקסיקו.

חומה על הגבול בין ארה"ב למקסיקו

בינואר 2017 חתם הנשיא טראמפ על צו מינהלי המורה לבנות חומה רציפה לאורך כל גבול ארה"ב-מקסיקו, לספק משאבים נוספים לסוכני משמר הגבול, להגדיל באופן משמעותי את המעצרים לאורך הגבול, להרחיב את השימוש בתהליך גירוש מזורז לרחבי ארה"ב כולה, תוך הגבלת השימוש בשיקול דעת את מי לגרש, ולהסמיך יותר פקידים ממשלתיים ומקומיים לאכוף את חוקי ההגירה הפדרלית. העלות המוערכת של החומה המוצעת נעה בין 15 מיליארד ל-40 מיליארד דולר. בשנת 2018, 1.6 מיליארד דולר מהתקציב השנתי הוקצה לאבטחת הגבול עבור הקמת גדרות ויישום טכנולוגיות מעקב בגבול.

מעזה למקסיקו

בשנת 1994 נבנתה חומת ההפרדה הראשונה סביב רצועת עזה, והושלמה בשנת 2005 על ידי קטע נוסף המפריד בין עזה למצרים. בשנת 2016, בכדי להגיע לשליטה מקסימלית על הרצועה, הנמצאת תחת מצור ישראלי למעלה מעשור, הכריז משרד הביטחון על תוכנית חדשה להקמת חומת הפרדה נוספת, תת-ימית. ה"מכשול" החדש מורכב מגדרות משולבות ציוד טכנולוגי שנבנות על הקרקע, מתחת לקרקע ומתחת למים, ומתגאות בטכנולוגיות חדשות של זיהוי ובקרה. חומת ההפרדה החדשה תהיה מורכבת מגדר בגובה של שישה מטרים, קיר בטון תת-קרקעי באורך 10 מטרים, וקיר תת-ימי. המכשול משתרע על פני 60 ק"מ ומצויד במערכות מעקב חכמות.

העובדה שמכשול זה הוא הראשון מסוגו בגודלו ויכולותיו, מאפשרת לחברות ליצור טכנולוגיות סחירות חדשות. אין זו הפעם הראשונה שרצועת עזה הפכה למעבדה לכיבוש הישראלי ולתאגידים שונים. חומת ההפרדה הראשונה שנבנתה סביב עזה, הפכה לאב-טיפוס של חומות הפרדה אחרות שישראל הקימה, כמו חומת ההפרדה בגדה המערבית, המפצלת קהילות פלסטיניות שלמות ומאפשרת סיפוח אדמות ומחניקה את הפלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. החברות המשתתפות בבנייה מרוויחות לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם במונחי שיווק עתידי, וצוברות "מומחיות" יקרה על חשבון חייהם של תושבי עזה.

גם לצורך בניית המכשול השנוי במחלוקת בגבול ארה"ב-מקסיקו ניכרת מעורבות ישראלית וייבוא של טכנולוגיות ישראליות המבוססות באופן ישיר על "ניסיונה" של ישראל בשטחים הכבושים.

מעורבות ישראלית בבניית חומת ההפרדה בגבול ארה"ב-מקסיקו

עוד במהלך הקמפיין לנשיאות ארה"ב ב-2016, הבטיח טראמפ להקים חומת הפרדה בגבול בין ארה"ב למקסיקו אם ייבחר בשנית, והצהיר על כוונותיו ליישם בדרום ארה"ב חלק מהמדיניות הביטחונית של ישראל בשטחים הכבושים, כמו זו שישראל מחילה לאורך הגדר המקיפה את רצועת עזה והגדה המערבית, ולשאוב השראה מניסיונה של ישראל בבניית מכשולי הפרדה.

בעצרת באטלנטה בפברואר 2016 אמר טראמפ: "אתם יכולים לשאול את ישראל על חומות שעובדות. תאמינו לי, חומות עובדות".

"הנשיא טראמפ צודק, בניתי חומה לאורך הגבול הדרומי של ישראל. היא עצרה את כל ההגירה הבלתי חוקית. הצלחה גדולה. רעיון מצוין ", צייץ בעניין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בינואר 2016.

ביוני 2018 ביקרה בישראל קירסטן נילסן, השרה האמריקנית לביטחון המולדת דאז, ונפגשה עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן. במהלך ביקורה בחנה נילסן את הגדרות שהקימה ישראל לאורך הגבול עם מצרים וסביב רצועת עזה. "היא אמרה לי שבהחלט יש הרבה מה ללמוד כאן, ואני מניח שחלק מזה בוודאי ייושם במה שארה"ב מקימה בגבול עם מקסיקו", אמר ארדן בראיון לווינט.

עלות בניית החומה בגבול מקסיקו מוערכת בסכום של כ-1.375 מיליארד דולר, אותו ירוויחו החברות המעורבות בבנייתה.

בשנים שחלפו מאז המתקפה על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר, נראית נוכחות בולטת יותר ויותר של חברות ישראליות, מומחים, וקציני צבא ישראלים בתערוכות וכנסים שעוסקים בביטחון פנים בארה"ב. לצד מספר עולה של מהגרים שמוצאים את מותם בניסיון לחצות את הגבול בשנים האחרונות, חברות ישראליות הן המרוויחות הגדולות מתהליך המיליטריזציה של גבולות ארה"ב.

מגל מערכות ביטחון בע"מ

מגל מערכות ביטחון בע"מ היא חברה ישראלית המפתחת ומספקת מערכות בקרה היקפית, מערכות גילוי פריצה ואבטחת סייבר. מגל היא קבלנית גדולה של הצבא הישראלי ומשרד הביטחון. החברה בנתה את הגדר המקיפה את רצועת עזה ו-170 ק"מ מתוך 708 ק"מ של חומת ההפרדה בגדה המערבית, וגדר חשמלית לאורכה. כמו-כן החברה מספקת מערכות אבטחה למספר התנחלויות וזכתה בחוזה להתקנה ותחזוקה של גדרות חשמליות בכל מתקני הכליאה בישראל.

בנובמבר 2016 הציגה החברה את מוצריה בכנס בנושא אבטחת גבול, בהשתתפות גורמים ממשרד הביטחון הלאומי של ארה"ב. "יש לנו את המוצר הנכון ויש לנו את הניסיון בישראל שמסייע להציג את המוצר שלנו", אמר מנכ"ל החברה, סער קורש לסוכנות הידיעות.

בשבוע בו נבחר טראמפ לנשיא ארה"ב מנייתה של חברת מגל זינקה ב-19% בנאסדק, ככל הנראה סביב הבעת הנכונות של מנכ"ל החברה להשתתף בבניית חומת ההפרדה בגבול ארה"ב-מקסיקו, אם יזכה במכרז. מגל הרחיבו את עבודתם בשנים האחרונות מרצועת עזה למצרים, לסומליה ולמדינות נוספות באפריקה, והחברה ראתה בהכרזת טראמפ על הקמת חומה בגבול ארה"ב-מקסיקו הזדמנות עסקית גדולה. עזה הפכה לכלי קידום מכירות מרכזי ל"גדרות החכמות" של מגל.

"הקמנו גדר חכמה סביב כל רצועת עזה"…"כל אחד יכול להכין לך מצגת פאוור פוינט ממש יפה, אבל רק מעטים יכולים להתהדר בפרויקט מורכב כמו עזה אשר עומד במבחנים בלתי פוסקים".

מנכ"ל החברה, סער קורש, אמר ל"פייננשל טיימס כי החברה מקווה לספק לארצות הברית חיישני גבול, מצלמות וציוד אחר אם הנשיא הנבחר יקיים את הבטחתו לבנות חומה. "בלי להיכנס לפוליטיקה, יש לנו את הטכנולוגיה היוקרתית והמוכחת ביותר בעולם בתחום אבטחת הגבולות", אמר קורש בכנס לביטחון לאומי בתל אביב. "אם מר טראמפ בונה גדר או קיר, אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה שלנו בהחלט תהיה יתרון".

זוהי דוגמה לטכנולוגיה אשר בעקבות "הצלחתה" בשיטור, לחימה ומעקב אחר האוכלוסיה הפלסטינית זכתה להצלחה במוקדי סכסוך ברחבי העולם.

אלביט מערכות

אלביט הייתה הספקית העיקרית של מערכת גדר ההפרדה האלקטרונית של חומת ההפרדה בגדה המערבית, והקבלנית הראשית שפיתחה עבור הצבא הישראלי מערכת גבול חכם בשם "מארס" שהוקמה מסביב לגדרות המקיפות את רצועת עזה.

בעקבות חלקה הנרחב בפיקוח ומעקב הפכה אלביט למי שנתפסת כ"מומחית" ומובילה בתחום מעקב הגבולות בעולם. אלביט משווקת את מוצריה כבעלי ניסיון "מוכח בשטח" ואת החברה כמי ש"מאבטחת את הגבולות המאתגרים ביותר בעולם למעלה מ-10 שנים". לאחר שמשלחות אמריקניות הגיעו לישראל וביקרו בגדר שמקיפה את רצועת עזה ובגדר הגבול עם מצרים, שם הציגו להם את הטכנולוגיות שפיתחה החברה, נבחרה אלביט להוביל את פרויקט "הגבול החכם" עם מקסיקו של המשרד לביטחון פנים האמריקני ולייצא אל ארה"ב את הטכנולוגיות בהן משתמשת ישראל.

בשנת 2004 סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב (CBP) בדקה את האפשרות של שימוש במל"טים בגבול ארה"ב-מקסיקו. הסוכנות בחרה במל"ט מסוג הרמס 450 של אלביט, שנמצא בשימוש קבוע מעל רצועת עזה. המטוס הוטס במשך כמה חודשים באזור טוסון-נוגאלס והמבחן נחשב מוצלח. מאז פיתחה הסוכנות צי מל"טים על מנת לפקח על הגבול, כמו אלו שמפקחים יום ולילה על רצועת עזה הנצורה, אם כי לא כאלה שיוצרו על-ידי אלביט.

שנתיים מאוחר יותר העמיקה אלביט את מעורבותה בגבול ארה"ב-מקסיקו כשהצטרפה ל”תוכנית היוזמה לביטחון גבול” (Security Border Initiative), תוכנית רב שנתית לאבטחת גבולות ארה"ב עם קנדה ומקסיקו על-ידי שילוב מצלמות וחיישנים עם מערכות תקשורת. בשנת 2006 חברת Kollsman, חברת בת של אלביט, נבחרה לספק 300 מגדלי מעקב עבור המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב. ב-Kollsman אמרו כי לאלביט מערכות יש ניסיון מוכח בדיוק באבטחה מסוג זה, וכי אלביט סיפקה לצה"ל מערכת לבקרה וניהול גבולות אשר החברה מאמינה כי היא הטובה ביותר בעולם. סמנכ"ל יחסי הציבור של אלביט מערכות, דונלד גוף, אמר: "לאיזו מדינה יש את הגבול הבטוח ביותר? ישראל". הוא הוסיף כי קולסמן נבחרה על-ידי חברת בואינג להיות חלק מהצוות שלה על מנת לספק מערכות גילוי ומעקב "בשל הניסיון המוכח שלה בתחום".

מגדלי המעקב הנקראים Integrated Fixed Towers (IFT), הם מבנים גבוהים בגובה 25 עד 50 מטרים שמצויידים במצלמות יום ולילה ובמכ"ם שיכול לזהות אנשים ממרחק 12 קילומטר. כל המגדלים שולחים את הנתונים שנאספים למערך מרוחק של מערכת שליטה ובקרה בשם TORCH, שאלביט פיתחה במקור עבור חומת ההפרדה של ישראל בגדה המערבית.

סרטון של אלביט ארה"ב מ-2012 שמציג את מגדלי המעקב של החברה מדגיש כי המוצרים שלה הם "טכנולוגיה מוכחת, ביטחון מוכח", תוצאה של "מעל ל-10 שנים של אבטחת הגבולות המאתגרים בעולם".

מתוך סרטון קידום של אלביט
מתוך סרטון קידום של אלביט

בשנת 2014, אלביט חתמה חוזה בשווי 145 מיליון דולר עם סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב עבור יישום טכנולוגיות אבטחה דומות לאלו שנמצאות בשימוש בישראל הכוללות חיישנים, מצלמות, מכ"מים ומגדלי מעקב. נכון לפברואר 2019 אלביט כבר הקימה ומפעילה 55 מגדלי מעקב לאורך הגבול של אריזונה עם מקסיקו.

בשנת 2017, חתמה אלביט חוזה נוסף עם סוכנות המכס והגנת הגבולות לספק מערכת מכ"ם ומגדלים גם במדינת טקסס. החוזה תומך בפעילות האווירית והימית של הסוכנות ומרחיב את פתרונות אבטחת הגבולות לתחום האווירי.

באפריל 2018 פורסם כי אלביט מעוניינת לייצא לארה"ב גם טכנולוגיות לזיהוי מנהרות תת-קרקעיות עבור גבול מקסיקו. החברה הציעה להרחיב את שירותיה על מנת לנצל את ניסיונה בפיקוח תת-קרקעי ופיקוח גדרות ומערכות אוויריות בלתי מאוישות (מל"טים) שרכשה בגדה המערבית ורצועת עזה.

כחודש לפני כן קיבלה אלביט את "פרס ביטחון ישראל" על חלקה בפיתוח מערכת סודית לגילוי מנהרות תת-קרקעיות, שפרסום פרטיה נאסר בידי הצנזורה הצבאית. החברה פיתחה, בשיתוף פעולה עם הצבא הישראלי, מערכת לאיתור מנהרות שנועדה להגביר את המצור על רצועת עזה ואת השליטה הישראלית בסחורות המגיעות אליה.

בפברואר 2019 הודיעה אלביט כי היא מעוניינת להקים מגדלים נוספים בטקסס ובמדינות גבול נוספות בארה"ב.

אלתא מערכות

ב-2017 חברת אלתא צפון אמריקה, חברת בת של התעשייה האווירית, נבחרה להיות אחת מארבע חברות שייצרו אב טיפוס לחומה בין ארה"ב למקסיקו עבור מענק של כ-300-500 אלף דולר.

חברת אלתא היא אחת מיצרניות הנשק הגדולות בישראל, בבעלות ממשלת ישראל. החברה מייצרת אינספור מערכות נשק, כולל מערכות לוחמה רובוטית, מזל"טים חמושים, כלי רכב בלתי מאויישים, טכנולוגיות מעקב וציוד לוחמת סייבר. החברה מייצרת מערכות מכ"ם ורכיבים לענפים שונים בצבא האמריקאי, ובמפעליה בישראל החברה מייצרת מערכות מכ"ם לטילים, מערכות ריגול ומטוסי קרב.

NICE

דוגמאות נוספות לטכנולוגיות ולמומחיות ישראלית בגבול כוללות את חברת NICE הישראלית שסיפקו טכנולוגיה למעקב טלוויזיה במעגל סגור (CCTV) לשריף הידוע לשמצה של אריזונה ג'ו ארפאיו. ארפאיו הואשם ביחס אכזרי כלפי מהגרים מאמריקה הלטינית, ושניהל מדיניות אכיפת הגירה כושלת ובלתי חוקית, שמכוונת נגד אנשים בעלי עור כהה שאותה פסלו בתי המשפט. הוא הורשע ב-2013 בכך שביצע מעצרים בעלי אפיון גזעי (racial profiling) כלפי אנשים בעלי חזות לטינית. (בשנת 2017 טראמפ העניק לו חנינה). חברת NICE הואשמה בסיוע לממשלות בעולם להאזין ולצותת לאזרחיהן בעזרת תוכנות וטכנולוגיות ריגול ובסיוע לממשלת אוגנדה לרגל אחרי קהילת הלהט"ב הנרדפת במדינה).

הכשרות

קבוצת גולן הישראלית, העבירה תוכנית הכשרה באימוני קרב מגע לקבוצה של סוכני רשות ההיגרה בטקסס בשנת 2007.

לקריאה נוספת